התמונות שלנו מתפוררות מבלי שתיהיה לנו שליטה
זה על זו. התמונה שלך
אומרת- תפסקי את הרגליים אליענה. אליענה
תפסקי רגליים. עכשיו
תרדמי איתי.
התמונה שלי אומרת- תחייך
אליי. תראה עיניים. עכשיו
אל תזוז.
אבל אני ואתה
מסתכלים לצדדים ושותקים.
אוי, מצוין, עינת.
גִּבשת שתי תמונות לכדי תמונה אחת (והפעם תוך מפגן של שליטה מצד היוצרת).
מעביר אמת גדולה בהומור דק (לא בלי כאב בצידו).
הו שחר,
כל פעם שיוצא לי משהו שדומה לשיר כולי חיל ורעדה.
תודה
וחג שמח
לכל אחד יש תמונה אחרת. איזה סיכוי יש למצוא שניים עם אותה תמונה?
במקרה הזה הסיכויים קלושים.
בדיוק!
יצא לך בדיוק 🙂
אני מבינה שגם הרופי מצטרף למגמה העולמי ויורד פלאים, אחרת תהרוג אותי למה לקרוא פוסטים בהודו.
תודה נשמתי.
לא כל כך הבנתי את השיר. אבל מה שכן, התוכן נוקב. שתי שורות אחרונות .
תודה איילה