כאשר עולה בדעתי מוות
כאשר עולה בדעתי מוות
אני יושב על כיסא ומביט בכל
שנברא לפני :
באימי עוסקת במלאכת השבת
חסרת כל פנאי לחשוב
על עניינים בדמות אלו.
בחצר הבית ,
חתולים אשר אינם יודעים מוות מהו
או לפחות אינם מאמינים כי יכולים לו,
אכן אינם.
על אף כי גם אני יודע זאת
אין יצר ההישרדות מניח לי
מלהגות באותו זמן קצוב
ובאחריתו.
כך אני שוקע במחשבות עד אשר
נשמע קול מן הבית
ומחשבותיי נשטפות מדעתי בגל של חיות.
*פורסם לראשונה במוסף "תרבות וספרות"-הארץ
כן, גם אני. אני מזדהה. קורה לי בדיוק ככה. וחוץ מזה, נורא יפה.
מאוד יפה.
תודה על התגובות היפות.