הפינה של נעמי סופרת ועיתונאית
חברים, זה מה שהיה לרביב דרוקר להגיד בבלוג שלו על הפוסט שכתבתי עליו כאן. מה לעשות, זה מה יש, וחשבתי לנכון לחלק את הגיגיו אתכם כאן, כולל תגובות הקוראים שלו.
displayEmail(', 'raviv', 'drucker10.net', 'רביב דרוקר')רביב דרוקר
(האתר שלי) , 16:31 13/1/2008:
התגובה היא לטור הזועם של העיתונאית נעמי לויצקי:
א. הספר שכתבה גברת לויצקי "העליונים" הוא, בעיניי, ספר נהדר שפותח חלון ראשון לתהליך קבלת ההחלטות בביהמ"ש העליון. יש בו כמה קטעים טרחניים, שעוסקים בהשוואה עם המשפט האמריקני ובהיסטוריה של המשפט בארץ ישראל אבל עדיין הוא פיסת עיתונות אמיתית וראויה שפורצת דרך לאחרים.
ב. כתבתנו על מישאל חשין לא התבססה על "העליונים". למעשה, חוץ מהציטוט של השופטת דורנר על חשין לא לקחנו שום דבר משם. התחקירן אכן התקשר לגברת לויצקי אבל לא קיבל שום מידע שהשתמשנו בו. אפשר לראות את הראיון באתר "נענע 10".
ג. בציטוט של דורנר התכוונתי לתת קרדיט לגברת לויצקי, קרדיט שבהחלט מגיע לה. אלא שבשלב מוקדם יותר בראיון השופט חשין פתח בהתקפה זועמת על גברת לויצקי בלי להזכיר אותה בשמה. הבנתי שאם אתן לה את הקרדיט בשאלה אין סיכוי שהוא יענה לשאלה לגופה אלא יתעסק במקור האסמכתא. אני באמת מצטער שגברת לויצקי נפגעה.
ד. לסיום, גברת לויצקי לועגת לפחדנותנו לשאול את מר חשין על ביתו הבלתי חוקית. התלבטנו קשות בעניין. מיותר לציין שזה רייטינגי למדי לשאול על כך. המ
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
(האתר שלי) , 16:34 13/1/2008:מצד שני, אין סיבה אמיתית להידרש לעניין. גברת לויצקי בספרה דנה בו דרך הצביעות כביכול בהתנהגותו של חשין, שלא הכיר כביכול בביתו אבל הטיף מוסר לאבות אחרים בתיקי אימוץ. קישור נחמד אבל קצת מלאכותי. אנחנו גם לא מפרסמים רומנים של שופטים גם אם הם דנים בתיקים בבימ"ש למשפחה. נושא הראיון שלנו איתו לא התקרב לנושא הזה ולכן לא חשבנו שראוי לערב את העניין.
אגב, לויצקי אינה הראשונה שפירסמה את זה. למעשה 15 שנה לפניה פירסם זאת העיתונאי ניר בכר בפרופיל מרתק שכתב על חשין (האם גברת לויצקי פירגנה למר בכר בספרה?).
נו באמת, אתה משווה פרסום של ידיעה לפני 15 שנה לספר שפורסם לפני שנה ועדיין נמכר בחנויות?
ספר בו השתמשתם בחומר רקע לכתבה?
זה הטיעון שלך? ממש לא רציני.
זה כמו לדרוש שבכל פעם שמדברים על חשבון הדולרים של רבין צריך להזכיר את דן מרגלית, אפילו כשדנים בספר שפורסם שלושים שנה אחרי ועוסק רק בעקיפין באותו נושא.
בנוסף לכך, זה שגב’ לוויצקי לא סיפקה לכם מידע חדש בשיחה עימה, אינו דבר מפתיע, הריי את הכל כבר קראתם בספר שלה.
ובכלל, קרדיט אפשר לתת גם לאחר מעשה ולא חייבים לעשות זאת מול חשין "הזועם והנורא" שאוי ואבוי למי שמזכיר את השם המפורש (לוויצקי) מולו.
מי ישמע, עוד רגע והוא גודע את ידו של הכתב.
בכלל, היחס הזה לשופטי בית המשפט העליון (בסדיר ובמיל’) ניראה לי צבוע ומתרפס.
הריי אם היה מדובר ברב שמטיף לחיי פרישות וצניעות אבל בו בזמן הולך למכוני ליווי, אני משוכנע שלא הייתה לך בעיה לפרסם זאת.
אלו הם השופטים שלנו, הרבנים שלו ונבחרי הציבור שלנו.
אם הם מחוקקים חוקים, מטיפים מוסר וחורצים דין ובה בעת חוטאים באותם חטאים, חובה עליכם העיתונאים לפרסם זאת.
תבורך
רביב ידידי, התשובה לשאלתך אם פירגנתי בספר העליונים לניר בכר היא כן בהחלט (עמ’ 198 כדי שיהיה לך קל למצוא) והאמת המשעשעת למדי היא שאפילו לך רביב פירגנתי בספר (עמ’ 363 ) ועשיתי זאת סתם כך על הדרך בשביל הכיף. האמן לי שלא מתים מזה 🙂
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יהודית , 14:54 1/2/2008:
ההסבר של רביב דרוקר ממש מופרך. עדיף כבר להתנצל, ולגמור עם זה איכשהו בכבוד.
ולך, נעמי לויצקי,הספר "העליונים" הוא אחד המרתקים שקראתי, המלצתי למכרי, והזכרתי בהקשרים רבים בכתב ובע’’פ.
מגיע לך הרבה מאד קרדיט.
הנה, באמת לא מתים מזה.
קראתי על רביב, ההתנצלות והתגובות. נראה שלמד שיעור.
נעמי האם את מכירה, קראת את הספר "הגלימה הנטושה/עמיקם פיאלקוב – שופט בדימוס.
http://www.booksefer.co.il/catalog.php?id=12147
תודה לך תמי. אינני מכירה את הספר הגלימה הנטושה, אולם אשמח אם תספרי לי עליו.
נעמי, אספר לך שזה ספר מרתק של שופט שפרש מכס המשפט כאקט מחאה על המערכת. תקראי וספרי לי.
נ.ב
זה אבי ז"ל.
וואו, מה את אומרת תמי, איפה אני יכולה להשיג את הספר?
שלחתי לך קישור:)
תגידי לי אם הצלחת..
מריבות הטיטאנים.
מי בכלל שם על רביב דרוקר.