הרבה דברים חשובים בכלל לא קרו בעולם בגלל אי הבנה כללית, היסטוריות עולמיות למיניהן הפסידו אין-ספור פניות חדות רק מפני העדר שפה משותפת בין הדמויות המרכזיות. ניקח למשל את הלורד נלסון, את הפלד-מרשל קוטוזוב ואת ידידנו משה דיין. אילו שלושת הנִצים חדי-העין היו נפגשים אי-שם בגרינוויץ', בפילי* או בגבעת המטוס, איזו שיחת אילמים היו מסוגלים לנהל? לכן הם לא התחברו, ולכן נפוליאון, למרות שהוכה חזק, לאומת הנשרים הפיקחים שלנו, עלה על השלושה בזכרון התרבות. ואילו הצליחו לדבר ביניהם אז… מי יודע? היסטוריה היא ישות קשוחה – עין תחת עין, כמו שאומרים בשפה המדוברת, שום דבר לא יעזור, הזדמנות שנייה כזאת כבר לא תראו אפילו בשבע עיניים.
* פילי – הכפר במחוז מוסקבה, שבו התמקם המטה הצבאי של הרוסים במלחמת 1812
המחבר מהרהר בנושא של שפה משותפת
המחבר ממשיך להרהר בנושא של שפה משותפת
well put!
תודה, שירה!