בָּלְבֶּלֶת הבחירות שלי/ נטלי שוחט

 

 

 

בָּלְבֶּלֶת הבחירות שלי/ נטלי שוחט

 

 לא, עוד לא יצא לי לצפות בתעמולת הבחירות בטלוויזיה, אבל הספקתי להאזין לכמה תשדירים ברדיו, ברשת ב', בדרכי לעבודה. כמה  מהם נשמעים די הגיוניים; כמה מהם – הזויים לחלוטין. כל אחד משוכנע בצדקתו, בדרכו. האחד מגייס לעצמו ראש ממשלה לשעבר; האחר מגייס לטובת העניין את ניסיונו הצבאי רב השנים, ויש גם כאלה שמגייסים את הגדול מכולם – את הקב"ה. אך לכולם כאחד יש עכשיו טרנד: הם רוכבים על "הגל הבטוח" של שינוי חברתי.

ואני – שאמנם מצויה בדבר או שניים הקשורים לדמוקרטיה-אזרחות- בחירות, שהרי יש לי תואר ראשון במדעי המדינה (וקצת יותר מזה), וגם קצת עוקבת אחר המתרחש, כמו רוב עמישראל – אנא אני באה?

מבית ספגתי באופן מסורתי ליכוד-חירות. כבת לאב שהיה באצ"ל ובתנועת בית"ר עוד במרוקו, החשיבה הימנית – לאומית מושרשת חזק, אבל במשך השנים נטיתי יותר למרכז: בגלל הסכמי השלום, בגלל התקווה להסדר קבע עם הפלשתינים והאמת…בגלל שלא התעמקתי יותר מדי בנבכי הפוליטיקה הפתלתלה והסבוכה.היו לי די והותר צרות משל עצמי. אז הלכתי למרכז.

 

   אבל עכשיו, לקראת הבחירות לכנסת ה-19  – מסתבר שכמו רבים אחרים – אני שרויה בבלבלת רצינית. מצד אחד – אכזבה מהסדרי הקבע/השלום שלא מומשו, מהולה בחשש ממה שקורה סביבנו ב"חורף הערבי"; מצד שני – רצון בשינוי חברתי מהותי; ומצד שלישי מבחינה מנהיגותית– (קצת) אלמן ישראל : לא מתחברת לאף אחד:  לא לביבי, שאף פעם לא "עשה לי את זה", ובטח שלא לליברמן-הדוברמן; לא לבנט שמפחיד אותי יותר מדי מאחורי החזות ההיטקיסטית-חברמנית וגם לא לבני-מופז שאכזבו וזגזגו או לשלי-יאיר-הפתעות-ביצת-קינדר.                                  

   על ש"ס ודומיה אין מה לדבר, למרות ש…אתם יודעים מה, דרעי, עם כל קופת השרצים שלו – בכל זאת יש בו משהו. תמיד היה. הוא פשוט לא נמצא למקום הנכון…

   בצר לי, פניתי לאפליקציה שנקראת "מצפן הבחירות" ( של MAKO). מילאתי שאלון די ארוך ויצא שאני הכי קרובה ל"יש עתיד". אבל עם מי הוא ילך, יאיר החביב? השד יודע…וואלה, אני אשכרה "הקול הצף".

   אז הפכתי והפכתי במוחי, מה עושים? החלטתי (טוב, עוד לא ממש, הרי אפשר לשנות ולשנות דעה עד הדקה ה- 90…) שבמקום לא להצביע, שהרי זה חטא בל יכופר, אולי…אולי אצביע… 
למי? למי? למי?…

 

הפתעה!!

ל…אמנון יצחק, שסימנו, כך גיליתי השבוע, הוא "פז" !!

תשאלו למה?

אז ככה, אמנם:

– זה נכון שהוא דוס קיצוני , ואילו אני מגדירה עצמי כמישהי שמצויה בין חילוניות מתונה למסורתיות לייט;

– זה נכון שהוא לא מאמין במערכת הזאת שנקראת "כנסת" ובשלטון המדינה החילוני, אלא רק במדינת הלכה;

– זה נכון שבתוכנית "פנים אמתיות" של אמנון לוי הוא הכריז שאינו מתכוון להצביע בבחירות;

– זה נכון שהוא מזלזל בכל סמלי המדינה ואושיותיה, שאני כל כך מחשיבה ומאמינה בהם;

– זה נכון שהוא מתלבש כמו ביהודי מתימן מלפני 100 שנה…

 

   אבל בכל זאת, מתוך תחושה של ייאוש המהול בסקרנות, אני חייבת לדעת, הכצעקתה? האם בשקט-בשקט, בלי הרבה פרסום, רעש וצלצולים, תהווה לנו "תופעת ש"ס" חדשה? פה ושם נראים שלטי חוצות צנועים עם הסיסמה "הכוח להשפיע". אמנון: האיש והדִשְדָשָה – רוכב גם הוא על הגל החברתי : פה לחם בשקל, שם הורדת מחיר הדלק, ועוד כהנה.

   להצביע עבורו זהו מבחינתי סוג של ניסוי אנתרופולוגי – איזה קטעים ילכו בכנסת אם הוא יעבור את אחוז החסימה; איזה בלגן!! למי שלא צפה בתוכנית אודותיו ב"פנים אמתיות" של אמנון לוי, האיש הכריז כי הוא משוכנע שיקבל מספר מנדטים דו ספרתי. הזוי? משונה? מי יודע? או שהתופעה הזו תהיה עוד בועת סבון שהתפוצצה או שזו תהיה וַוחָד הפתעה של ביצת קינדר הפעם!!  

   האמת, במהלך השנים נתקלתי המון פעמים בשלטי חוצות צבעוניים על גבי ארונות חשמל בשכונות שכוחות אל "ערב עם הרב אמנון יצחק, בואו לשמוע". לעולם לא התפתיתי להיכנס להרצאה שלו, ואני לא מאוהדיו, אבל כמו בשיר, אני חשה בפנוכו, ממש כמו כלפי אריה דרעי אז, ש"בכל זאת יש בו משהו": אחר, מרתק, מסקרן, תגידו – אולי אפילו מסוכן. לא יודעת. יצא לי להאזין לכמה מהרצאותיו באינטרנט. דמגוג? מחזיר בתשובה? משתמש בדת כבשוט של הפחדה? יתכן. אבל אני מתרשמת ממנו שהוא בנוסף גם איש חכם, כריזמטי, ושאולי, רק אולי, יש לו משהו להציע. ימים יגידו.  

 אז מה, להצביע "פז"?
                                   עוד נראה…

                                    שלכם, נטלי