חייבת ללדת סיפורים אוהבת אנשים, מילים ואת החיים
כבר שנים , כשאני חוזרת הביתה דרך מורשה, בואכה מחלף ירקונים, אני נתקלת בבלתי נמנע. בית הקברות הענק, שמזכיר לי על בסיס יום יומי מה צפוי להיות גורלי לעתיד לבוא…, להיות קבורים עמוק באדמה. אני שולחת ברכת שלום חמה לנשמות קרוביי הקבורים שם, וממשיכה בדרכי.
שנייה, "קבורים באדמה", אמרתי? לא, רגע, הצחקתי אותי…
ופה המקום לאתנחתא מקברית. אגב, השכילו נא, מקור הביטוי "בדיחה מקברית" מהמילה הערבית מקָאבֶּר, כלומר בתי קברות; בדיחה מקברית היא הומור שחור שלעתים אנחנו שולפים, למשל…באמצע אסון או הלוויה…
או,
וכאן גם לי יש בדיחה מקברית: נכון תמיד ידענו שעל פי ההלכה יש לקבור את המת 7 אמות באדמה? אז זהו, שלא בהכרח…תלוי אם אתה בעל שלמונים אם לאו.
מעתה דע: אם אתה חסר אמצעים, אזי אתה באמת תלוי…באוויר!!
לא, אני כבר לא יכולה יותר! בשנה האחרונה, כשאני חוזרת הביתה דרך ירקונים, אינני יודעת אם לצחוק או לבכות. פעם, בפרס העתיקה, היו גנים תלויים, מפלאי עולם. היום בישראל ההזויה יש קברים תלויים. קומה, ועוד אחת ועוד אחת. ממש זיגורטים; תאים, תאים צפופים וסמוכים המיועדים למתים שלנו.
קוביות קוביות של אושר שמיימי….בה"ק ירקונים בגרסתו המורבידית יותר
ובתי הצעירה והחכמה, שדבר לא נמלט מעיניה, אמרה באחת הפעמים כשעברנו שם: "ואם צריך לעשות הלוויה או אזכרה למישהו, אז מה, הרבי עולה על סולם? ומה צריכים לעשות האבלים? סנפלינג בשביל להדליק נרות? ", אכן שאלות במקומן למצב הזוי…
יש לזה שם מאוד היסטורי ומרשים – "קבורת סנהדרין", יען כי בתקופת הסנהדרין לא היו קוברים דווקא באדמה, אלא בתוך גלוסקמאות במערות קבורה, או משהו כזה…ראו אתר בית שערים ליד טבעון.
ומה היה להוריי הקשישים – שיזכו לחיים ארוכים וטובים, אמן! – לומר על זה? הם, שכבר זקנתם נכרת בהם החליטו לאחרונה שהגיע הזמן לרכוש חלקה לשניים, כדי "להיות מוכנים" וגם "כדי לא להכביד על הילדים…."; ובהקשר לתעופה האווירית הם אמרו, חד וחלק: "שאנחנו נקבר באוויר? על גופתנו המתה …". וגם, "לא תודה, לא צריך קבורה לעומק, אחד על השני, כל אחד במקומו שלו." צודקים! מתוקים…
לסכום, יקיריי, למרות שקבורה היא זכותו של כל אזרח במדינה ( אני מדברת על קבורה אורתודוקסית רגילה, ולא על בתי הקברות החילוניים), כמובן שבמקומות צפופים במרכז הארץ קבורה באדמה עולה כסף, והרבה…(22,000 ש"ח לזוג, למי שדווקא מתעניין), בעוד שקבורה באוויר – היא בחינם!
אז בואו נסתכל על הצד החיובי: איזה יופי – טיסה נצחית בשמי גן עדן חינם!!
יקיריי, מאחלת לכם בריאות ואריכות ימים,
שלכם, נטלי שוחט
ואני דווקא חושבת שיש בזה הגיון: את האדמה יש להשאיר לחיים…
מסכימה איתך, אני בכלל זורמת עם ההינדים…
נראה לי שדוסים משלמים יותר על מנת להקבר באדמה. יש משהו כזה שמהעפר באת ואליו תשוב שהמגדלים באויר לא מספקים.
ועל פי הלכה זה גם לא לגמרי נכון להקבר ככה. אבל מי ידע. נתפלל שהארץ תמתח כמו עור הצבי והמתים יקומו בקרוב לתחייה.
זה בדיוק נכון, כתבתי את זה…יאללה, שיקומו כבר!!!
רק בריאות אמן הפוסט הזה מהפך את קרבי
חנה יקרה,
רק בריאות ואריכות ימים…אבל לפעמים גם מחשבות כאלה צצות, במיוחד שבונים לך כך מגדלים מול העיניים, לא ככה?