חייבת ללדת סיפורים
  • נטלי שוחט

    ילידת 1967, נשואה באושר + 2; גרה במתן. ארכיונאית, מידענית ועורכת לשון; עובדת בשרות המדינה, עורכת וכותבת לעת מצוא (המותג שלי הוא "ערוך ומוכן"). הוצאתי עד כה לאור שני ספרי ילדים מתוקים : " מסיבה בעיר העיגולים" (הוצאת סער) ו"בלבולי חיות"(הוצאת רימונים), ואני שוקדת עתה על קובץ סיפורים למבוגרים ועל ספר לבנות הנעורים. מתעניינת בהמון נושאים, קוראת המון, בעלת רקע נרחב בתחום המיסטיקה וההילינג וגם , להבדיל, בנושאי השקעות באינטרנט; קלרניטנית לשעבר. אני אישה שהחיים זמנו לה הרבה אתגרים לא קלים, אבל האופטימיות והתמימות שלי (כך אומרים) עוזרים לי להתגבר ולצמוח, ועל כך אספר מדי פעם בבלוג החדש שלי.

חיים משותפים? אני מבולבלת…

בכלל, החיים בארץ המופלאה שלנו מבלבלים אותי כל הזמן. אני מקנאה באנשים שיודעים בוודאות, בעיקר לקראת בחירות: "אני במחנה השמאל" או "אני? מזת'אומרת, בימין". אני ממש לא בטוחה בשום דבר. ראו למשל את המאמר שלי אחרי הבחירות הקודמות "בלבלת הבחירות שלי": http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=25184&blogID=415 לא תאמינו למי הצבעתי… מצד אחד מאמינה שיכול להיות דו קיום בינינו לבין שכנינו, בעיקר ערביי ישראל, שכן ...

קרא עוד »

"הוכחה לגן עדן" – האומנם?

  לאחרונה קראתי ספר נפלא, שאשמח להמליץ אודותיו. הספר מתכתב עם אהבתי למיסטי ולאל-טבעי ונקרא "הוכחה לגן עדן" מאת פרופ' אֶבֶּן אלכסנדר. על הספר שמעתי לא מזמן במגזין כלשהו בטלוויזיה, וסימנתי לי בראש שלכשאתקל בו, ארכוש. וכך היה. שבוע שעבר נתקלתי בו במבצעים של ספר-שני-בחצי-המחיר (סטימצקי), רכשתי ופשוט בלעתי. לא יכולתי להניחו מידיי וסיימתי אותו במחצית הלילה.   כאן אני מסייגת ...

קרא עוד »

לא רוצה שתפספסו חלילה!!

  מאז פברואר 2013 אני מפרסמת אייטמים נחמדים, בעיקר אישיים, אך גם סיפורים מעניינים מאוצרות ארכיון צה"ל, בעיתון האינטרנטי מגפון. לכן רוב מרצי מופנה לשם, ופחות לבלוג. אבל חשוב לי שגם אתם, קוראי הבלוג הנאמנים שלי, לא תקופחו, ותוכלו להתעדכן. לכן הנה לפניכם הקישור לכל האייטמים שלי אתר.                       מקווה שתקראו, תיהנו ותאהבו. http://megafon-news.co.il/asys/archives/author/nataly/page/2 ובכלל, ממליצה להירשם לניוזלטר של עיתון מגפון, "העיתון ...

קרא עוד »

"את יודעת מה התאריך היום?"

שאלה גבי, חברתי לעבודה. – "כן, בוודאי," עניתי, " ה- 1.9.2013". -"ואת יודעת מה קרה היום?" הוסיפה והקשתה. -"כן, בדרך כלל התחילו הלימודים, לא? כלומר, עד השנה", עניתי מוכנית. – "היום התחילה מלחמת העולם השנייה", היא ירתה לי ישר לבטן בלי הכנה מוקדמת.     תפסתי את ראשי באיזה סוג של תדהמה, כאילו התעוררתי זה עתה מאפיזודה קשה של אמנזיה. ...

קרא עוד »

"התרנגולת מצלצלת" ופרופ' מיוחד במינו

      הוא גבוה, הוא ג'ינג'י, תמיד מחייך ויש לו סטטוסקופ עם צפרדע מחייכת… נא להכיר:  ספי , פרופ'  יוסף עוזיאל, מומחה לרפואת ילדים  ור' המחלקה לראומטולוגיה ילדים בבית חולים  מאיר; חשוב  הרבה יותר: רופא הילדים הידוע, המוכר והעדין של מרפאת מתן,  ו…הרופא של ילדיי  הפרטיים. אני זכיתי להכירו, יחד עם הצוות הנפלא של מרפאת מתן כבר לפני כ- 16 שנה, כשאך  עברנו ...

קרא עוד »

התנצלות קטנה ו…פלדנקרייז

  שלום לקוראיי, ראשית, אני מוצאת צורך קטנטן להתנצל.  לאחרונה רוב הדברים שאני כותבת הולכים ישירות לעיתון  "מגפון", שם אני כותבת אורחת, בינתיים, אולם אני יודעת שכל מה שמתפרסם, נקרא ע"י המון אנשים, כיאה לעיתון אינטרנטי. אבל אני עדיין אוהבת את האכסניה החמימה של הבלוג, ולכן מפרסמת מדי פעם דברים שכתבתי, שגם אתם, קוראים יקרים, תוכלו לקרוא. אז הנה הפעם, ...

קרא עוד »

טורים שלי בעיתון מגפון

קוראים יקרים, שני טורים שפרסמתי ב"מגפון"  ואשמח לחלוק אותם עמכם: פיתוי מתוק: מה בין סוכרת ללשון הרע?  http://megafon-news.co.il/asys/archives/148457 ניסיתי להתעמק בסוגיה למה אני לא מרזה באמת http://megafon-news.co.il/asys/archives/152468 קריאה מהנה, אשמח לתגובות, נטלי

קרא עוד »

בשולי יום השואה תשע"ג

    עוד לא הספקנו להגיד "אושוויץ- בירקנאו", וכבר עוד יום שואה חלף עבר. מהר מדי, קצר מדי עבורי, כמו כל שנה (אם כי הפעם אני מבסוטה – הספקתי לשים את הדגלים על האוטו לפני יום השואה. אם כבר, אז כבר!) אני רוצה להישאר שם עוד קצת, עם הסיפורים הקשים, עם מעשיי הגבורה, עם הנספים ועם הניצולים; עם מצעד החיים המרגש, עם ...

קרא עוד »

Cherchez La Tik

  Cherchez La Tik   ובתרגום לעברית: אם אתם רוצים לדעת משהו על אישה, חפשו 'ת תיק שלה. למה הכוונה? רציתם לדעת איזו אישה עומדת לפניכם? פשוט תציצו פעם בתיק שלה פנימה, ומהתוכן שלו, הסידור והסגנון – תדעו עליה ימבה דברים. קחו אותי , למשל. שנים שהייתי רוכשת תיקים די גדולים, שבהם סחבתי פשוט את כל הבית. רק אוהל היה חסר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לנטלי שוחט