בראש של נערה מיוחדת חדש – בננות – בלוגים אתרים
אז מה למדתי במחנה?tweet
הדברים הכי מעניינים שלמדתי היו על עצמי. לימדו אותנו מה פירוש 'לפתוח דף חדש' ושאפשר לפעמים לפתוח דף חדש.
אני התבגרתי
גיליתי גם שהתבגרתי בשנה שעברה מאז המחנה הקודם. שזה אומר שאני מתנהגת יותר בבגרות לאנשים, ואני נהיית כמעט כמו מדריכה שמתנהגת יפה לכולם, לא חצופה ולא כועסת על כל דבר.
בעבר המדריכות היו אומרות לנו ללבוש כובע ולשתות מים, והשנה בקשתי מהן לא לומר לי דבר אני אעשה את זה לבד, והצלחתי ובאמת הקפדתי בעצמי לשתות מים וגם חבשתי כובע בלי שיגידו לי.
אני גם מדברת בצורה יותר בוגרת. אמרתי כל הזמן הי וביי. בשנה שעברה לא אהבתי לומר: הי וביי השנה הרגשתי בטוחה יותר לומר את זה.
למדתי שחברים יכולים לנחם
בימים האחרונים של המחנה הייתי עצובה כי כל הימים צעקתי, שרתי ועשיתי מורל וכך קרה שנהייתי צרודה. אמא אומרת שטוב להיות צרודים ממורל, אבל אני חושבת שזה גרוע. שאלתי את המדריכים מה אני יכולה לעשות נגד הצרידות הזו והם נתנו לי תה וניסו לעודד אותי.
אבל המשכתי להיות צרודה ולא ידעתי מה לעשות ואז שני חברים שלי, חבר וחברה, ניחמו אותי. החברה שלי ליטפה אותי ואמרה: "שקט, זה הכל בסדר זה יעבור לך מתישהו". והחבר אמר: "די, הכל בסדר." וזה היה לי מאוד מאוד נעים, בזכותם נהייתי רגועה יותר. כל המחנה ניסה לעודד אותי וזה היה מאוד נעים.
תחרות הכישרונות
ואז הגיעה תחרות הכישרונות. אני רוצה לספר משהו מצחיק קצת: מנחה הערב אמר: "אני מה זה אני רעב עכשיו בא לי משהו לאכול" וזה היה מצחיק שכך הוא הזמין אותי ואמר: "קבלו את שני" ואז עליתי על הבמה, הביאו לי שולחן והמדריכה שעזרה לי שאלה אותי כל מיני שאלות כמו: "מה נכין הערב גברת שני". ואני הראיתי לכולם איך מכינים כדורי שוקולד. כולם טעמו ואהבו את זה וברור שחיסלו.
גם אני רוצה להיות מנהיגה
ועכשיו אני רוצה לדבר איתכם על עניין מאוד רציני – בעתיד, אני חושבת שבעוד שנתיים, כשנהיה בני שמונה עשרה, אני מקווה שגם לנערים ולנערות עם צרכים מיוחדים יתנו להיות מנהיגים ומדריכים במחנה. אני חושבת שאם מישהי אומרת: "אני רוצה להיות מנהיגה" אז מגיע לה. וגם לאנשים עם צרכים מיוחדים מגיע ובגדול להיות מנהיגים.
אני לא חושבת שלנערות ונערים עם לצרכים מיוחדים יש קושי להיות מנהיגים, ואם יש לנו קושי כלשהו אז נוכל לספר על כך למנהלת או למנהל של חוויה והמנהלים יעזרו לנו להתגבר על הקושי. זה מה שאני מצפה ואני מקווה שיסכימו, ואנחנו נמשיך להתאמץ לשכנע שגם אנחנו יכולים.
זה חשוב להיות מנהיגה וזו אחריות ממש גדולה וצריך לתת את זה גם לאנשים עם הצרכים המיוחדים.
ולסיום אני רוצה להודות לגילי, ליערה ולכל המדריכים והחברים שלי.
שני היקרה
"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה".
מאוד התרגשתי למקרא דברייך. אני חושבת שאת ילדה מדהימה עם הרבה חכמת חיים והומור. אין שום סיבה שלא תהיי מנהיגה אני חושבת שאת כבר במעלה הדרך.
כל כבוד לך. המשיכי להיות מי שאת. הייתי שמחה להכירך, אני מכירה גם את אמא שלך.
נאוה חפץ
נאוה חפץ
שני איזה פוסט מדהים!!! כה שמחתי לקרוא. גם שיתפתי בפייסבוק וכך כתבתי:
היום קראתי מאמרים על ביבליותרפיה, גם לכתיבת עבודה בהוראת תכניים יהודים וגם לקראת מבחן אינטגרטיבי עם מורה יקרה רוחמה וייס.
בין היתר קראתי על חיינו כסיפור, על ביטוים בשפה שחזקים את הרעיון הזה: "להיות ספר פתוח" "לקרוא אותו\ אותה ביון השורות" "להתחיל דף חדש" וכו'
בהפסקה ראיתי שיש לשני פוסט חדש, לא התאפקתי וקראתי אותו. כך היא מתחילה: "הדברים הכי מעניינים שלמדתי היו על עצמי. לימדו אותנו מה פירוש 'לפתוח דף חדש' ושאפשר לפעמים לפתוח דף חדש"
לא לפספס, קראו את הבלוג שלה, כל אחד ואחת יוצר סיפור ואנחנו קשורים לסיפורים של אחרים, אנחנו הדמות הראשית של הסיפור שלנו ויש לנו כל מיני תפקידים בסיפורם של אחרים. יש לנו את הזכות להיות עדים, לעודד, להדהד, ללוות, לנחם, להאוב, ללמוד ללמד…
שני את גדולה! את תהיי מדריכה מעולה!
שני היקרה, כשהקמנו את קבוצת חמולה קיווינו וחלמנו שיום אחד הבוגרים של הקבוצה יהיו מדריכים. סומכת עליך ועל הצוות שתגשימו את החלום
שני שלום
שמי גירית אני אבא לשתי בנות וסבא לשתי נכדות ואני גר בפרדס חנה כרכור,אנחנו לא מכירים וגם את אמא אני לא מכיר.
כשקראתי את הבלוג שלך מאוד התרגשתי.
כשאני חושב על מה הייתי רוצא לראות במנהיגים ובמדריכים, בין הדברים הראשונים שהייתי מצפה זו התבוננות עצמית והנה
את למרות גילך הצעיר פותחת את הבלוג בגילויים שגילית על עצמך ועל הדרך שעשית. מבחינתי את כבר מנהיגה קודם כל של עצמך וזה הכי חשוב ובעצם זה ששיתפת אותנו בבלוג הרי שאת מדריכה שלנו של כל מי שקורא את הבלוג שלך .
תודה רבה לך ואני מאחל לך שתתמידי ברצונות שלך ובהמשך תהיי מדריכה ומנהיגה בברכה גירית