אורית הראל סופרת, אשת תקשורת

שובה של גיבורת ילדות   רבקה רז הייתה גיבורת ילדות שלי. אני זוכרת את קסם הפעם הראשונה שראיתי אותה על בימת תיאטרון אלהמברה ביפו, כלייזה דוליטל ב"גבירתי הנאווה", המוזיקל האמיתי הראשון שראיתי, שגיורא גודיק – האיש עם הפייפ שאימא שלי הכירה מהעבודה –  העלה בישראל. כל הדבר הזה, מיוזיקל, כישף אותי. וכשרז, שהפנטה אותי בקולה, ברקוד שלה ובמר גורלה כמוכרת ...

כוכבים בפלאפל   קראתי היום (27.1) ב-YNET, רשימה שכותרתה "סוד ההצלחה שלהם" ועניינה, על פי הפתיח, ניסיון "לפצח את רשימת רבי המכר". שורה של כותבים העוסקים בתחום הספרים והספרות, מתייחסים כל אחד לספר אחד שהיה בשנים האחרונות דייר מתמיד ברשימות רבי המכר המקומיות ומנסים להסביר, לשיטתם, את סוד הצלחתו. עיון במרבית התובנות המוצגות אינו מוביל להבנה יתרה של עולם הספרים, ...

הנה באו השוודים, עם שומר קור רוח ושלווה בדרך כלל, והטילו פצצה (ותסלחו לי על משחק המילים הכפול – אלפרד נובל והדינמיט שלו, פרס לשלום – אתם יודעים): את פרס נובל לשלום השנה הם העניקו לאל גור על פועלו לקידום המודעות לענייני איכות הסביבה ולארגון האו"ם העוסק בנושא שינויי האקלים והסביבה. וככה, בפשטות נוסח איקאה, שוב הוכיחו השוודים לעולם שאפשר ...

לא אש ולא גופרית לא אשפוך לא אש ולא גופרית בפוסט בכורה, אשאר נאמנה למוטו מנחה בחיי, שכל דבר גדול מתחיל בדברים קטנים. אז הנה שניים, אחד מפנן ושני מעצבן, שעברו עלי בשבוע שעבר.  משתפת, המשך יבוא. 1. כמו להיות ירדן יקבי רמת הגולן ערכו בשבוע שעבר פסטיבל בינלאומי ליין וגורמה, "ירדן וינטאג" 2007". אמנם אינני מהמגרגרים- ויורקים בארשת חשיבות ...