אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון

    ואני לא רוצה להרוס ולכתוב הרבה מעבר. רק זאת: אחותי שלחה לי קישור לביצוע שלה, לפני כמה חודשים. אז היה לי קשה מידי עם זה (אם כי נדהמתי באופן העמוק ביותר שיש). אני בדרך כלל לא אוהבת במיוחד קידוש הסבל והנצחת הכאב והתפלשות בבוץ וברע ובאיכס. אבל איכשהו בימים האחרונים, הביצוע הזה מאד מאד מתאים לי. זהירות, לא ...

    [ מעניין ומדליק (שוב..) שדווקא לקראת חנוכה, עולים כאן פתאם פוסטים על ניסים. בהשראת הפוסט של יעל, אני רוצה לכתוב כאן על הנס הראשון שזכור לי בחיי. ] את רוב חיי עד היום העברתי מתוך השקפה ראציונליסטית-חילונית, אמונה בעצמי (או שאיפה ל ….), במה שאני רואה, מן WYSIWYG (What You See is What You Get) כזה של העולם ...

      כמעט 40 ואני בטח אמחק את זה בעוד יומיים, או לכל הפחות אשנה את הכותרת. (או אתחכם ואנסה בגימטריה, אקצר למ"  שבכ"י, רונית מ", כל דבר שאינו מספר יתקבל בברכה). מספרים כאלה לא אומרים ברבים, לא כשאת רווקה, לא כשאת נראית 10 שנים פחות לפחות (עאלק)  ויש חתנים פוטנציאליים … מספרים כאלה את לא אומרת, לא חושבת ובטח ...

    בוא נשתוק עכשיו למשך שנתיים. וככה לא נצטרך. לא נצטרך את כל הסאגה הזו, את הקומדיה, לא נצטרך אפילו להגדיר את הסוג, כי נשתוק. כל הצחוק והבכי ואי ההבנות וההבנות, אוהווווו, ההבנות,  את כל זה לא נצטרך. את הכעס וההתפייסויות, את האהבה שמידי פעם, את אי החיבה הבולט, את הדומה והמאחד, את ההזדהות היפה, נו באמת. והמאמצים, המאמצים, ...