לידיעת הנוסעים לפריז- חלק שני

פעמים רבות נדמה לי שעצוב להיות תייר . לרוב מדובר באיש שהגיע לזמן קצר יחסית הוא רוצה וחייב להספיק הכל אם לא לפחות  המון. הוא נידון להסתובב הרבה, הרבה מדי, ונראה לי תמיד עייף וצמא או מת להשתין.  או לחלופין יושב עם אשתו בקפה דה -פלור או דו מגוט (כך המליץ המדריך שלא השתנה אף הוא מהימים שישב שם ארנסט המינגווי) ואין להם, בעייפותם, כבר מה לומר זה לזו .יש לו סבירות גבוהה ליפול על מסעדה לא טובה ולומר שהאוכל בפריז יקר או מחורבן והוא באמת בקלות יכול להיות כזה. תמיד קצת טראגי המצב של תייר ,מן הראוי שיהיה מאושר או לפחות מבסוט מאד כי הוא חופשי או בחופשה בעיר יפה כל כך וזה צריך להיות רומנטי והיסטורי מיוחד וייחודי. במקום זה יש תור אינסופי של תיירים אחרים בכל כניסה למוזיאון . מה עושים? לא בטוח שיש פתרון. אולי הפתרון הוא בלעשות פחות. אתר דגדגן אחד ביום (רשימת אתרי דגדגן בעיר בהמשך ) ולא יותר. את יתר הזמן מוטב להשקיע ברביצה עצלה וסקרנית-מבטים  בבית קפה נחמד ברחוב. כוס קפה הפוך (קוראים לו  קפה קרם ולא קפה או לה) וכן, הוא יעלה המון יחסית לארץ כי כאן הכל יקר פי חמישה. (אולי זה הזמן להפסיק להשוות את הכל לארץ ולהפסיק לתרגם לשקלים. זה קשה מאד, אבל זה אפשרי.) בפריז אפשר לרבוץ בבית הקפה גם שעה שעתיים על אותה כוס הקפה בנונשלנטיות מוחלטת. זה מקובל ומכובד וממש בסדר.. אלא אם כן מתקרבת שעת צהריים ואז צריך להתפנות. הנחמד בארוחת צהריים זה שיש עסקיות  ממש משתלמות . גם בבתי קפה, גם בבראסרי וגם במסעדות. צריך קצת מזל (או את המדריך הקטן) כדי להגיע למקום טוב אבל הרוב  בסדר. אל תופתעו לגלות שרובם מגישים מנות די דומות ומאד צרפתיות. אל תיבהלו מהמנה היומית הכתובה בצרפתית מחוברת אותיות, ותשאלו את המלצרית. אחרת תגמרו עם ראש של עגל על צלחת (לנו זה קרה) או כבד של ארנבת.

אם התמזל המזל וזה לא הביקור הראשון בעיר ,אפשר להשמיט באיזה יום ביקור באתר דגדגן. הו  אז מתחיל הדבר האמתי לדעתי. יום של שוטטות עצלה, פנויה להתפעל, לטעום, לעשות מה שמתחשק בדיוק הרגע. קניות, כוס יין, או להאכיל יונים על ספסל  ציבורי המואר בקרן של שמש. להביט בעוברות ובשבות. לא ממש חשוב היכן אתם בעיר.

וגם, יסלח לי האל, יש כמה מסעדות רשת שהן לא יקרות ודי טובות : leon de bruxelles (מולים), Hhyppopotamus(בשר), la criée (דגים ופירות ים).

וכעת לעניין רגיש, המסעדות בפריז. יותר משטובות המסעדות  (וכן, יש כאן שתיים שלוש מסעדות טובות מאד) טובים כאן חומרי הגלם. הדגים, פירות הים, הירקות, הפירות, הגבינות, הלחם, היין, הקינוחים המטורפים בפטיסרי. בכל רובע בעיר יש יותר משוק  אחד והוא פתוח לפחות יומיים בשבוע אם לא כמעט כל יום. אם התברכת בדירה עם מטבחון (עדיף על מלון  ולא יותר יקר. קצת ביורקרטיה, דמי פיקדון במזומן וכו' אבל לא להיבהל. זה עובד).אז  אפשר להתקין  ארוחות פשוטות ומצויינות. הקלישאה של באגט כמה גבינות מסריחות וצרור צנוניות עדיין תופסת. הצרפתים עצמם עושים זאת בלי בושה על ספסל ברחוב. כשחומרי הגלם ברמה גבוהה כל כך (ולא יקרים יחסית ) קשה ממש ליפול. להפך. נסו קצת מהכל אם אפשר. גם מדפי הגבינות והיין בסופרים הגדולים לא יאכזבו ויחסכו לביישנים שבינכם את אימת השיחה בצרפתית. גם הסלמון המעושן באריזת הוואקום של הסופר טעים מאד.  נסו את רשת הסופר מרקטים של .Monoprix הם מעולים ונמצאים בכל מקום.

בשעת צהריים סנדויצים מסויימים בבולנג'רים מסוימים עשויים להגיע לדבר אומנות. עם אגוזי מלך או דבש עם תאנים מקורמלות או עגבניות שרי כבושות מלוטפות בג'מבון חתוך דק ומחובקות בפרוסות של גבינת אמנטל דומיננטית. אם זה נראה טוב- זה כנראה גם טעים. אם זה נראה עייף- אל תיקני. הבולנג'ר הבא יבוא מאה מטר הלאה או פחות. זכרי, העיר תוכננה ליהנות. זה הזמן גם לנסות קראוסון שקדים ובכלל בבולנג'רים מסתתרות הרבה שכיות חמדה. פרוסה הגונה של עוגת גבינה או גבינה לבנה עם פירות יער או איזה קיש קטן ושובב. תגידי שוֹפֶה, סילוופלה והם גם יחממו.

ומה בכל זאת עם מסעדה הגונה? להמליץ על מסעדה בפריז זה קצת דפוק. יש המון ,ולהגיע ספציפית לאחת יוצר רף ציפייה לא בריא ואם היא סגורה או מלאה, כל היתר סביבה נראות לפתע לא שוות. סבירות יותר גבוהה שתגיעו לאזור מסוים בחיפוש אחרי שכיית חמדה מונומנטלית ואחריה תהיו רעבים ומה הסבירות שאקלע למקום בו אתם נמצאים ולקיבתכם העדינה? זו צמחונית (ישמור השם), זה לא אוכל גלוטן וזו פוחדת משרצים וחזיר. מוטב לוותר. או לחזור אל המדריך הקטן ולפתוח ברובע בו אתם נמצאים. אם בדרך ראית מקום ששבה את ליבך מכל סיבה לא רציונלית שהיא -שבי בו. כעת זו תהיה המסעדה שלכם.

בכל זאת אמליץ על שתיים שוות באזור שלי. אם במקרה אתם שם, שחקתם אותה. אם לא, אל תגיעו במיוחד.. בחיי..

1. צרפתית  אמיתית . ולו רק בגלל הטראט-טטין  שלהם או מוס השוקולד המטורף.

 Le square trousso.1 rue Antoine vollon, 75012

אם כבר הגעתם לכאן, חובה עליך להגיע לפטיסרי הקרוב הקרוי ble sucre  ולקנות שם איזה קינוח יפה מהוויטרינה. ממש לא משנה מה. גם קרואסון החמאה כאן הוא מהמנצחים.

2. סינית מעולה !

 Shan Gout 97 rue de charenton, 75012

כן, זה בסדר לגמרי לאכול סיני בפריז אם מתחשק. אם כבר הגעתם לאזור, כדאי מאד לעלות לשוטט בפרומנד פלנטה Promenade plantée  (קו המטרו העילי שהפך לגינה ציבורית צרה וגבוהה, אפילו עוד לפני המקבילה בניו יורק..)

3. טיפ חברי. אם נקלעתם בכל זאת אל הלובר או סיימתם מסע כומתה ברו ריבולי , מול הפאה המערבית של הלובר מסתתרת מסעדה הגונה בלב המאפליה של הרובע הראשון.

Le Fumoir  6 Rue Amiral de Coligny, 75001

הידעת?

1.לא נהוג להשאיר טיפ כיון שהשירות מגולם במחיר המנה. אם היה נפלא במיוחד אפשר להשאיר יורו או שניים. אם ישבת לקפהושירתו אותך נעים ויעיל ,נהוג להשאיר כמה מטבעות קטנים או לעגל אל היורו הבא.

2. המיקוד המצחיק המתווסף לכל כתובת בפריז מרמז בשתי הספרות האחרונות על הרובע בו הוא מתקיים. למשל 75012 הוא הרובע ה12.

חוסר האונים הראשוני מול הצרפתית הוא מבאס ומשתק. אין מה לעשות, כאן מדברים צרפתית. זו שפה יפה, גחמנית, מוטרפת מבחינת הטיות הפעלים והזמנים. גם הפריזאים כשהם  מדברים בינם לבין עצמם הם עוצרים לכחכח, בוחרים את המילה הבאה, משתהים. לפעמים  נראה לי שגם הם מנסים להתארגן על איך אומרים את זה בדיוק. אפשר להבין. איך לא להשתגע כשצריך לומר Qu’ est ce que y li a  במקום לומר פשוט מה יש? שתי מילים במקום שבע. ומדוע  את הכניסה השניה לבית יכתבו bis  במקום B  ודי ?  יש תאוריה שגורסת שכך מבדילים הצרפתים את עצמם מאחרים, מתוך תפסנות בסיסית כמובן וגם זה בהרכנת ראש על כך שהצרפתית אינה שפה בינלאומית רשמית עוד. לא אצולה ולא מלכים. כעת זו רפובליקה , מדינת כל תושביה ורבים מהם מהגרים. הצרפתית לובשת מבטא אפריקאי, אסייתי, בריטי אבל זו תמיד תהיה צרפתית. לא נורא אם תלבש מבטא ישראלי לכמה משפטים בסיסיים. זה עושה פלאים העניין הזה. הצרפתים שונאים את המבטא של עצמם באנגלית עד מאד, ושונאים עוד יותר להרגיש לא הכי טובים במשהו. שלושה משפטים בצרפתית עקומה אך משתדלת עשויים לגרום להם לרצות לעשות את המאמץ .

בכניסה לכל מקום : בונז'ור !   ביציאה , גם אם לא קניתם דבר : מֶרסִי , אַרְווַא. לא כזה נורא.

משפט ראשון בהשרדות בסיסית בפריז: זֶ'ה  רֶגַרְד, מֶרְסִי  .אני רק מסתכל\ת , תודה.

המשפט השני: בונז'ור ! זֶ'ה דְזוֹלֶה פּוּר מוֹן פְרַנְסֶה. ז'ה ווּ דְרֶה  אַנ קוֹם סָה סיוופלה. (שלום, סליחה על הצרפתית הרקובה שלי אני רוצה אחד כזה בבקשה.) כעת זה הזמן להצביע עם האצבע מה בדיוק את רוצה. כמה זה עולה  אומרים קוֹמְבְּייָן סָה קוּט?  אבל מה הטעם לשאול אם לא תביני  את התשובה בצרפתית? כאן הרי במקום שמונים אומרים עשרים כפול ארבע ובמקום תשעים ושש אומרים עשרים כפול ארבע שש עשרה. בחיי. אפשר לשאול רק קוֹמְבְּייָן? וזה המשפט השלישי. ומאופן השאלה הלקוי המוכר\ת יבינו שצריך לענות באנגלית או לרשום  את המחיר על פתקה. נהדר.  

 חלק שלישי ואחרון יבוא גם יבוא