בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ מָה נִשְׁכַּח
אֲנִי
אוֹ אַתָּה
אֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּקוֹל רָם
בִּשְׁבִיל שְׁנֵינוּ
לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרְעַשִׁים שֶׁבַּדֶּרֶךְ
מְנַסָּה לְהַגִּיד
אֶת הַמָּקוֹם הָרַךְ הַהוּא
וְהַמָּקוֹם הַנּוֹעָז הַזֶּה
לְהִתְמַתֵּחַ, לְהִתְרַוֵּחַ בְּתוֹכָם, לְהַרְוִיחַ
עוֹד דַּקָּה
הִנֵּה אֲנִי מַפְשִׁירָה, מִתְפַּשֶּׁרֶת
פַּעַם נוֹסֶפֶת, קִצְרַת נְשִׁימָה,
בְּרַגְלַיִם צְמוּדוֹת, מְתוּחוֹת
מְחַכָּה לִפְקֻדָּה
אהבתי את משחק המילים "מפשירה" "מתפשרת". שיר מאד זוגי! נהדר!
המרחק מתבטא גם במבנה השיר-
שורות השיר המתרווחות להן , תופסות מרחק זו מזו
תודה – אבל זה קרה בטעות דווקא, ותיקנתי – חוששני שהמבנה בנאלי לחלוטין.