בננות - בלוגים / לידיה גורדון-קנכט / פרק מתוך ספר חדש שלי שיצא לאור עוד מעט
לידיה גורדון
  • לידיה גורדון-קנכט

    נולדתי במונטבידאו, אורוגואי. הגרתי לארץ והגעתי לקבוץ געתון. אני גרה בו עד היום. כתבתי כמה ספרים, ילדתי שלושה ילדים. סיימתי תאר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים, אלה הספרים שכתבתי: עוברת אורח-(2014) הוצאה פרדס La mujer que crió un unicornio en su cocina-Amazon El texto Lúdico-(2008)-Edit. Hispamerica- University of Maryland להיות ככל העולם- השינוי בקיבוץ (2008) הוצ. מערכת. קיבוץ דליה הסיפור של מרתה (2002) הוצ. גוונים טנגו למאחרים (1999) –סיפורים -ספרית פועלים תסריט דרומ אמריקנית (1988) ספרית פועלים לאטלנטיס ובחזרה (1978) ספרית פועלים. לעוד פרטים: http//www.freewebs.com/lidiagordon/hebreo.htm http//library.osu.edu/sites/users/galron.1/00617.php

פרק מתוך ספר חדש שלי שיצא לאור עוד מעט

סבתא שלי הייתה עיוורת. כשאימא שלי הייתה בת תשע היא לקחה את סבתא לרופא עיניים מפורסם בווינה. הן נסעו ברכבת מווארשה לווינה ולאחר שהוא בדק את סבתא, אמר הרופא לאמי: את היית ילדה אמיצה שהבאת את אימא עד אלי, אבל את העיניים אי אפשר לרפא.
בבית שלי לא הייתה סבתא.
הרבה שנים אחרי, שכבר לא הייתי ילדה, שאלתי, ואימא סיפרה את הסיפור הזה. לא ידעתי אם הסיפור נכון או לא, כי הסיפורים של אימא תמיד עוררו בנו ספק, הם היו מעורפלים ודרמטיים, גדולים מהחיים. הרבה פעמים, כשבגרתי, התבוננתי בתצלום הזה. הגדלה של תצלום ישן מאוד, שקיבלתי מאחותי: אימא בלבן, סבתא בשחור. אימא, עיניה פקוחות לרווחה, מסתכלת קדימה אבל מבטה חולמני, סבתא בעיניים כמעט עצומות.
בתמונה המקורית – צילום באיכות טובה שנשמר מצוין – רואים ארבע דמויות. שלוש אני מכירה, את הרביעית אני יכולה רק לנחש. משתי הנשים אחת הכרתי באופן אינטימי: זו אימי. את השנייה, סבתא שלי, לא הכרתי כלל. עוד בתמונה, דודי יוסף, יוסל. לידו עומד צעיר בכובע מצחייה צבאית, או אולי של סטודנט, ואינני יודעת מיהו. אני מתעניינת בשתי הנשים: האישה והילדה. הילדה עומדת מאחור, משעינה את ראשה על צוואר האישה ומניחה עליה בחיבה את ידה הימנית, במחווה של הגנה.
הן לא דומות. לילדה פנים עדינות, מחוטבות. שפתיים משורטטות בקו מושלם, עיניים שקדיות וגבות מצוירות בקשת ללא פגם. מצחה גבוה ועורה בהיר, שערה הקצר והכהה, אינו מעיד על תספורת מסוגננת. היא בת ארבע-עשרה. לאישה, לעומת זאת, פנים בעלי זוויות חדות – אף נשרי, שפתיים דקות, ועיניים עצומות. אפשר לשער שמשהו אינו כשורה עם עיניה.

3 תגובות

  1. אומי לייסנר

    מחכה לקרוא עוד – איך הוא נקרא.

    • לידיה גורדון-קנכט

      תודה על ההתעניינות. השם של הספר "עוברת אורח" והוא יצא בהוצאת "פרדס" (כנראה בינואר)

  2. שלוש פעמים "וואו" :).

    פעם – על הטקסט, מסקרן וטוב. תודה!

    פעם שנייה – על שאַת כותבת פרוזה.
    (גם אני, אבל כאן אין לי קוראים לפרוזה, אז אני מעלה רק שירים.) (מה שלא אומר שמגיבים לי, נכון?)

    ופעם שלישית – על שאת מדרום אמריקה. אני מארגנטינה.

    נעים להכיר.
    רבקה ירון

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ללידיה גורדון-קנכט