בננות - בלוגים / בוריס גרוס / חיבור אודות התחת
היישר מן הגלות/ הבלוג של בוריס גֶרוּס
  • בוריס גרוס

    בוריס גֶרוּס (Boris Gerus), מתרגם, סופר, מסאי, משורר, חוקר תרבות, מוסיקולוג.   יליד 1978, אודסה, אוקראינה. בארץ מ-1991, בוגר המגמה למוסיקה בתיכון עירוני א' בתל-אביב. שני תארים בהצטיינות באקדמיה למוסיקה והחוג למוסיקולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. עתה משלים עבודת דוקטורט בחוג למוסיקולוגיה, אונ' ת"א. מתרגם ספרות פולנית, רוסית אוקראינית וביילורוסית. זכה למוניטין כמתרגם מוביל מפולנית בשל תרגומיו שהתפרסמו בשנים האחרונות בכתבי העת השונים (מטען, עמדה, עתון 77), וכן בהוצאות הספרים הגדולות (הרומן "ללה" מאת הסופר הפולני הצעיר יאצק דנל בתרגומו התפרסם בפברואר 2009 וזכה לתהודה יוצאת דופן ולשבחים על התרגום בעתונות). בין תרגומיו שירה ופרוזה של: יוליאן טובים, אדם זגאייבסקי, זביגנייב הרברט, אווה ליפסקה, רוברט קולשה, יאקוב מנשטיין, סטאניסלאב לם, מארק חלאסקו,  משוררים פולנים צעירים, דניאיל חארמס (מרוסית) זמיצר ווישיוב (מביילורוסית) ואח'. הוצאת כתר תוציא בזמן הקרוב את ספרו הסופר הפולני מארק קרייבסקי "Festung Breslau") בתרגומו. תרגומו ל"שעת העקרבים" מאת קרייבסקי ראה אור ב-2010 ב"כתר" בספטמבר 2008 הוזמן כמלגאי על ידי שר התרבות והמורשת הלאומית של פולין וכן על ידי מכון הספר בקרקוב לסדנת יצירה למתרגמים ב-Villa Decius בקרקוב על הישגיו בתחום תרגום הספרות הפולנית. זכה במלגות מחקר בינלאומיות יוקרתיות. הרצה באוניברסיטאות פולניות, ביניהן אונ' וורשה, היאגלונית בקרקוב, אונ' וורוצלאב. ב-2006 לימד ספרות ישראלית במחלקה ללמודי היהדות באוניברסיטת וורשה. לימד קורס בתרבות וספרות ישראלית בחוג ללמודי המזרח התיכון, האוניברסיטה היאגלונית, קרקוב. באוקטובר 2011 ממשלת פולין קיבלה החלטה להעניק לו את עיטור ה-BENE MERITO על השגים יוצאי דופן בתחום התרבות וחיזוק מעמדה הבינלאומי של פולין.

חיבור אודות התחת

חיבור אודות התחת

סטניסלאב לֶם (1921-2006)

מפולנית: בוריס גֶרוּס

עלמה גרמנית מלומדת אחת, מרצה לסמיוטיקה באוניברסיטת ברלין, שלחה לי עותקים מכמה מעבודותיה שפורסמו. אחד החיבורים המדעיים שנשלחו אליי נושא את הכותרת "פלחי עכוז ערום בפרסום" (Nude Buttocks in Advertising)

אינני יכול לומר שאני משוכנע כי עניין חלקו האחורי החשוף של גוף האדם דורש עיון מדעי בסדר עדיפות גבוה. יחד עם זאת,  המדענית הגרמניה, בדייקנות האופיינית לבני עמה, החלה לעסוק בעקביות בכינויים למיניהם שהוענקו לתחת, וכן בבירור תפקידו בתרבות. היא מתחילה בציון הגידופים, שאינם מכנים את האזור המדובר במפורש, ובנוסף היא מציינת את הכינויים של החלק המדובר של הגוף בשפות השונות, החל מצרפתית, אנגלית וגרמנית.

לאחר מכן היא מתרכזת במבנה הסמיוטי ותפקידו המעשי של התחת בפרסום. כמובן שהיא מגיעה אף לימי הקדמונים, ומצרפת למאמרה איורים מתאימים. היא מזכירה את פסלו עטור התהילה של פרקסיטלס, את אפרודיטי מקנידוס משנת 330 לפני הספירה, שתהילתה נובעת מאחוריה, הנקראים "קאליפיגה" – שפירושו ביוונית כמובן "אחוריים יפים".

לאחר מכן הטקסט המלומד, שמתרכז בעקביות בתחת, מגלה את מעמדו האמביוולנטי. מצד אחד האחוריים מוכרים כמגרה מיני ממדרגה ראשונה, זה שמעורר ומעודד הזדווגות, לאו דווקא אנאלית. כתבי עת מתאימים משיאים עצות איך להגיע לאחוריים הסקסיים ביותר, כאשר הרבה מנתחים פלאסטיים חיים מתיקון יופיו של חלקנו האחורי. ומהצד האחר, פלחי העכוז קשורים קשר חזק לפעולת ההפרשה, ועקב כך מעוררים הרבה הקשרים שליליים. על כן ממלאים אלה תפקיד של העלבה בשפות רבות. השפה הפולנית, עליה המחברת עוברת בשתיקה בשל חוסר ידיעתה, מופיעים ביטויים שונים כגון "טיפש-תחת", "להכות באחוריים", "מעניין אותי כמו התחת", "הכל בתחת".

שרשרת ההקשרים בנצרות מובילה מטינוף מעשי ועד לעולם החטא האבסטרקטי. האחוריים באים לציין את רמתו הנמוכה של הטבע האנושי, זה הקשור לחומרנות, הווי אומר – ריקנות. כאן המחברת מביאה את אמרתו המפורסמת של אוגוסטינוס הקדוש, הגורס: „Inter faeces et urinam nascimur” – "הננו נולדים בינות צואה ושתן". האזור הזה זכה אף לטיפולה של הפסיכואנליזה, כי הסירוב להתפנות יש לו הקשר שלילי. התפתחות לא מספקת של השלב האנאלי יכולה לגרום לילד להיות אנוכי וקמצן.

ובתורנו אנו עוברים למעמד אותו תופס התחת. הישיבה נחשבת לבעלת סטטוס גבוה. האמרה הגרמנית „Er hat ein gutes Sitzfleisch” – ("יש לו אחוריים טובים לישיבה") משמעה לכוון למישהו בעל מוסר עבודה גבוה. אפסח על עניינים הקשורים בפליטת גזים מהאזורים האמורים, משום שהדבר נראה לי כבר בלתי מדוייק בעליל. יחד עם זאת ידועה האמרה בהתייחס לאושוויץ – "anus mundi" – "אחורי העולם". מקום מרוחק מאד לעומת זאת הוא כזה הנמצא "מאחורי התחת".

המחברת מתחילה דיון מלומד המגלה את מה שמתברר כתוצאה מהשוואה בין פני-אנוש לאחוריים. תכונות משותפות רבות מדגישות את הדמיון הרב ביניהם. כל זאת משום שהם סימטריים  במצב אנכי – הן הלחיים כמו פלחי העכוז. יתרה מזאת, נמצא שם פתח מרכזי, שממלא כאן ושם תפקיד כפול – משמע של כניסה ויציאה.

המחברת טוענת שבעוד האחוריים הנשיים ממלאים תפקיד מקדם פעילות מינית עוד  מקדמת דנא, העכוז הגברי נחשף בציבור לגמרי לא מכבר. הטלוויזיה, שלטי החוצות ומודעות הפרסום עמוסים עד לעייפה באזורי האחוריים של בלונדיניות סקסיות וערומות. התחת הוא מוטיב פרסומי מאד פופולארי, לא רק במקרה של נייר הטואלט, אלא, למשל במקרה של מכוניות, שבהן אנו יכולים למקמו בנוחות רבה. אחת המפלגות הגרמניות השתמשה באחוריים מעורטלים כבאמצעי ללעג לקואליציה השלטת.

הסיכום הוא פחות או יותר כזה, שככל שאין שום הבדל בכינוי "תחת" או "טוסיק" מבחינת הכוונה הסמנטית, ההבדל המשמעותי הוא של מתח במידת הוולגאריות, שמגיע לשיאו ב"תחת", ולעומתו – ב"טוסיק" יוצר קונוטציות של תמימות. בכללותו של דבר, יציאת התחת ממעגל הטאבו היא תופעה חדשה יחסית, האופן בו הוא מוצג עבר שינויים במשך כמה עשרות השנים האחרונות, כאשר אופני ההצגה החדשים הם מבדרים הרבה יותר, ומראים מגמות לגילוי ההבדלים בין המינים….

20 בספטמבר 2002.

 

 

 

 

5 תגובות

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לבוריס גרוס