יהדות, יצירה, אדם קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים
קין אדם (מדרש) / מוטי לקסמן
<>
שוב אנו משחקים.
הפעם במחבואים.
איזה יופי, שני אחים אנחנו, גדלנו יחד.
שיחקנו בתופסת, גם במחבואים.
ממש היה כייף.
<>
התבגרנו.
אחי הבל, בחר לגדל צאן, אני בחרתי לגדל תבואה.
הוא נתן לי חלב כבשים אני נתתי לו חיטה.
אפילו קמח הכנתי לו, גם אפיתי לו לחם טעים.
הבל היה מכין לי גבינת צאן.
היה לנו טוב יחד.
שמחנו, התחבקנו.
חזק-חזק.
מאוד חזק!
נכון, הבל?
הבל?
אינך עונה.
הבל!
די צא, נגמר המשחק.
<>
שקט בעולם.
מאוד שקט.
<>
לפתע, אני שומע, קול רועם,
"אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?"
איזה מין שאלה זו?
מה זאת אומרת?
אני לא מבין.
<>
כן, לשאול אתה יודע!
כך סיפר לי גם אבא, ששאלת אותו, באותה העמדת פנים, "אַיֶּכָּה?"
אני אומר, באותה העמדת פנים, כאילו אינך יודע את התשובה.
אתה אינך יודע?
אתה שבראת את כל העולם, אינך יודע הכל?
אז, למה אתה שואל?
משונה לא?
<>
רגע, הבל, אמצא אותך ונדבר.
<>
מצאתי.
הנה אתה שוכב פה, הבל.
הבל, שמעת?
הבל,
הבל, אינך עונה.
עיניך פקוחות אבל אינך רואה אותי.
הבל, תגיד לי, דבֵּר.
לא אינך ישן,
אינך נושם.
למה?
מדוע הכלב נושם, הכבשה והעז נושמות, גם הנחש נושם,
ולך אין נשימה?
למה?
<>
אלוהים שואל אותי "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?"
עכשיו אני באמת לא יודע,
איני מבין, אז אני זועק
"הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?"
ואז, קול אלוהים קורע את לבי
"מֶה עָשִׂיתָ?
קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה"
מאיפה דם?
הרי אני לא שמתי על צוואר הבל מאכלת, כמו שהוא עשה לכבשים!!!
אז על איזה דם אתה מדבר אלוהים?
גם לי יש דם?
ענה לי אלוהים!
אין תשובה.
<>
אלוהים, אינך מסתפק במה שאמרת,
אתה גם מקלל אותי,
"אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ!"
למה?
בידיים שלי יש דם של הבל?
אלוהים, די.
<>
"וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן"
אני יוצא.
אני יוצא ממך אלוהים.
אני מתרחק.
אני בנו של אדם.
כל האחריות היא עלי.
עלי בלבד.
אני בן אדם.
אני אדם.
אני, אני.