המים?

וַיְהִי מַיִם? (עיון ביקורתי) / מוטי לקסמן

<>

"אפשר לעולם לחיות בלא יין". [א] יין מקורו בגפן, שהיא "עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי".

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים […] וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ […] עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ". [ב]

 

"אי אפשר לעולם לחיות בלא מים". [ג]

לא כתוב, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מַיִם, וַיְהִי מַיִם.

 

שתיית מים מעוררת רוח חיים, "וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי". [ד]

ברכה יש בהרוויית צמא, "כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא […] אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.

וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם". [ה]

אם יש פגם במי השתייה, למשל, "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם". [ו]

זאת במדבר אחרי "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם". [ז]

מצב כזה הוא מקור לביטוי רגשות כעס, "וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה נִּשְׁתֶּה". [ח]

התלונות מביאות לפתרון הולם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם [ט] […] וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם". [י]

מכאן מובן מאליו שברכה מלאה מנוסחת, "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". [יא]

בזכות המים, כמובן.

 

ולא כתוב, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מַיִם, וַיְהִי מַיִם.

המים לא נאמרו להיות.

לא כתוב, וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הַמַּיִם.

 

אם יש יותר מידי מים "מַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ" זה מאוד מסוכן, עלול להביא אסון, "לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע". [יב]

ולמרות ההבטחה המפורשת, "לֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר", [יג]  הצונאמי בארצות דרום ומזרח אסיה, לא קרא את ההבטחה ולא התחשב בה. [יד]

 

לא כתוב, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מַיִם, וַיְהִי מַיִם.

המים לא נאמרו להיות.

לא כתוב, וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הַמַּיִם.

המים גם לא נעשו.

לא כתוב, וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַמַּיִם.

המים לא נבראו.

 

המים לא נאמרו, לא נעשו גם לא נבראו.

המים ישנם.

המים היו תמיד.

 

בעוד, "הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", [טו]

לא היה סדר, הכל היה מעורבב, היה "בלגן" והיה חשוך, חשוך מאוד.

בנתונים אלה,

"רוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". [טז]

 

שמת לב? הבחנת?

הרי כתוב,

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נבראו.

הָאוֹר נאמר להיות

הָרָקִיעַ נאמר להיות גם נעשה

העֵשֶׂב, עֵץ הפְּרִי נאמרו להיות מתוך הָאָרֶץ

המְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם נאמרו להיות

שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף נאמרו להיות גם נבראו

הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים נבראו

נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ נאמרו להיות מתוך הָאָרֶץ גם נעשו.

הָאָדָם נאמר להיעשות גם נברא.

 

על המים לא כתוב שנאמרו להיות,

לא כתוב שנעשו,

לא כתוב שנבראו.

מהיכן המים?

שאלה היא ועיון היא צריכה.

 

א. אולי יש בכך רמז להשפעת סיפור הבריאה הבבלי, אֶנוּמה אֶלִיש, על סיפור הבריאה המקראי,

"בטרם נבראו השמים וכל צבאם והארץ וכל אשר עליה, מילאו את היקום רק תיאַמַת, הים הקדמון, ובן זוגה אַפּסוּ, המים המתוקים, ומימיהם נמהלו זה בזה". [יז]

ב. אולי העורך הקדום לא הבחין בהעדר.

ג. אולי לך יש או ידוע מענה אחר לשאלה?

<>

אפילו שאין תשובה תשובתית,

נברך ונתברך,

שלא יחסרו מַיִם חַיִּים

לכל בני האנוש.

<>

הבהרות ומראה מקום

א. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת הוריות פרק ג.

ב. בראשית א, יא…יב.

ג. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת הוריות פרק ג

ד. שופטים טו, יט.

ה. ישעיהו מד, ג–ד.

ו. שמות טו, כג.

ז. שמות טו, כב.

ח. שמות טו, כד.

ט. שמות טו, כה.

י. שמות טו, כז.

יא. תהלים א, ג.

יב. בראשית ו, יז.

יג. בראשית ט, טו.

יד. הצונאמי(tsunami )  הינה תופעת טבע של גלי ים ענקיים המתפרצים בעוצמה רבה אל חוף הים. מקור המושג ביפנית ומשמעותו גלי נמל.

טו. בראשית א, ב.

טז. בראשית א, ב.

יז. ש. שפרה ויעקוב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב 1996, עמ' 9.