יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

קצין גרמני

קצין גרמני בישראל / מוטי לקסמן, אייר, תשע"ג [א]
ציפורים ובעלי כנף, בשמים נעים, הם יודעים את דרכם גם את מועדיהם, ואינם מתחשבים במוצא, בגבולות, נעים ברוח החופשית [ב].
והאדם? והמושל? [ג]
<> 
השנה היא 1930, המדינה היא גרמניה.
יואכים ומגדה התאהבו.
יואכים ומגדה נישאו.
יואכים, גרמני נוצרי, מגדה יהודייה.
יואכים היה קצין גרמני גאה, שלב אחר שלב הוא עלה בדרגות.
שנת 1933, היטלר מתחיל לצבור כוח.  
יואכים קבע, "אני לא מוכן לשרת תחת אותו רב"ט אוסטרי. הוא מסוכן".
הקצין הגרמני הגאה היה גם בעל ערכי אנוש.
מגדה הסכימה.
היא הציעה, "אז בוא ניסע לפלשתינה".
יואכים האוהב  לא סרב, העיקר להתרחק מאותו רב"ט אוסטרי מסוכן.
הם עברו לפלשתינה.
בפלשתינה הם הצטרפו לקבוצת עולים אחרת,  הם עבדו בפרדס.
הקצין הגרמני הנוצרי, קטף תפוזים בפלשתינה.
חלפו ימים, קבוצת העולים התארגנה, הם בנו בתים קטנים.
הבתים הפכו ליישוב חדש, מושב ופרדס בשרון.
יואכים, הקצין הגרמני המכובד, עסק במרץ בחקלאות.
פרצה מלחמת העולם השנייה.
הבריטים שלטו בפלשתינה.
רק מתוך זהירות, הם נקטו בצעד הגנתי מונע.
הבריטים עצרו וכלאו כל תושב גרמני, ששהה בפלשתינה.
יואכים היה קצין גרמני נוצרי.
יואכים נעצר ונכלא.
שנתיים ימים ישב הקצין הגרמני בכלא, בפלשתינה.
לאחר השחרור הוא חזר כמובן אל מגדה גם למושב ולחקלאות.
בין לבין הצטרף יואכים ל"הגנה", הרי הוא היה בעל ניסיון צבאי.
במלחמת השחרור הוא השתתף כקצין מומחה.
קצין גרמני נלחם במלחמת השחרור, לצד היהודים.
מדינת ישראל קמה, יואכים חי בארץ כישראלי לכל דבר.
המשק התפתח, למגדה וליואכים נולדו ילדים.
הבנים, לפי בקשת מגדה נימולו, יואכים לא התנגד.
הם ראו ברכה בעמלם.
אנשים שלא הכירו אותם מקרוב, ראו בהם משפחה יהודית רגילה.
חלפו שנים, הרבה שנים.
יואכים נפטר שבע ימים ומעש.
הקרובים, גם מגדה חשבו להביא את יואכים, הגרמני הנוכרי, לקבורה בבית הקברות הנוצרי ביפו.
הוא הרי היה גרמני נוצרי.
הם החלו להתארגן לכך.
בשרון היה רב אורתודוקסי.
רב, יש לומר, חכם בתורה.
רב יש להדגיש, גם במשנה, ממנה למד גם על סייגים לכתוב [ד].
פעמה בו גם רגישות אנושית.
הרב שמע על פטירתו של יואכים, ונזעק מייד: "יואכים ייקבר בבית הקברות ביפו?
לא יהיה!
יואכים חי כישראלי, נלחם כישראלי, אפשר לומר שהיה ציוני, אפילו ציוני אמיתי.
יואכים חי במושב, הוא ייקבר במקום בו הוא חי.
בבית הקברות היהודי, כאן."
יואכים הקצין הגרמני נקבר בבית קברות יהודי, בשרון, בישראל, בזכות רב אורתודוקסי חכם גם רגיש.
מגדה הקשישה בקושי יכלה להגיב, היא אמרה כשעיניה מלאות דמעות, "זו המתנה הגדולה והיקרה ביותר שיואכים שלי היה יכול לקבל, הוא וודאי מאושר שם".
דמעות אהבה רבות גלשו אט-אט אל לחייה.
ציפור קטנה, נתרה סביב הקבר, בחנה במקורה את רגבי העפר, פרשה כנפיים ונשאה לעולם, "קצין גרמני נוצרי, קבור במושב בישראל, בקבר יהודי."
וקול זעקה נשמע,
מסוף העולם ועד סופו,
"פעם היה רב גדול בישראל,
רב שלא רב,
רב שהאמין באמונה שלמה,  
כל אדם 'בְּצֶלֶם אֱלֹהִים' נברא,
כל אדם ראוי 'שבמידה שהאדם מודד בה, מודדים לו'" [ה].
<> 
ותנועת הציפורים ממשיכה לנוע בין גבולות,
וגם מהנמלים, אולי ללמוד צריך,
"לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין, שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל" [ו].
<><><> 
הבהרות ומראה מקום
[א] סוּפַּר לכותב רשימה זו, על ידי אחד הבנים של יואכים, בשיחה בזמן נסיעה משותפת באוטובוס ציבורי, בשרון. פרטים אישיים שונו והושמטו.
[ב] "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וסוס וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה" (ירמיהו ח, ז).
"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם" (משלי ל, יח–יט). 
[ג] "הרמטכ"ל לא הניח דגלון על קבר החלל האחרון – כי יהדותו מוטלת בספק" (הארץ, 11/04/2013).
[ד] "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה" (משנה, אבות א, א).
"ועשו סייג לתורה. ועשה סייג לדבריך כדרך שעשה הקדוש ברוך הוא סייג לדבריו" (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א, א).
[ה] מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויהי פתיחתא.

[ו] משלי ו, ו–ז.

4 תגובות

  1. אביחי קמחי

    קראתי בנשימה אחת
    מרתק ומרגש
    שיקול דעת, שכל ישר זה מה שתמיד נדרש וכשזה קורה, הכול בא על מקומו בשלום, אלוהים שבע רצון והאנשים שבעי רצון.
    לא בכדי נאמר "עשה לך רב"

  2. סיפורשיר נוגע ללב !

    קווי דימיון לסיפור הבלתי יאמן של העיתונאי פרדי גרובר
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1675614

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן