יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

פרשת כי תבא

פרשת "כִּי תָבוֹא": סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת או סְגוּלוֹת הַסְּגוּלָה? / מוטי לקסמן, אלול, תשע"ד.

סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת
"וְהָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי דָבֵק בָּהֶם מֵאֲבוֹת אֲבוֹתָם אֶל בְּנֵי בָנִים. […] וּבְנֵי יַעֲקֹב כֻּלָּם סְגֻלָּה, כֻּלָּם רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְהָיָה לָהֶם הַמָּקוֹם הַהוּא הַמְיֻחָד בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי". [א] לא רק במאה ה-12, גם כיום נוכל לקרוא אמירות דומות, "עם ישראל נעשה לעמו הנבחר של הקדוש-ברוך-הוא […] ישראל מוּכָּרים על ידי הקדוש-ברוך-הוא כבניו וכסגולתו […] הכול מכירים בעובדה שעם ישראל הוא העם היחיד בתבל שהאמת הגדולה של האמונה מצויה בידו". [ב] בטחון רב מובע באמירות אלה.
ובכל-זאת, בן-גוריון סבר אחרת, "העם בישראל ודאי שאינו יכול להתברך בלבו כי הנהו עם-סגולה". […] ספק, "אם יש בנו היכולת והרצון להיות עם סגולה […] האם היינו אי-פעם עם-סגולה". [ג] לא רק בן-גוריון, "את קדושת עם ישראל כעובדה נתונה המציא קורח: "כל העדה קדושים". ואילו משה רבנו אמר מפי הגבורה: "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם". ז.א. אין אתם קדושים מצד מהותכם, אלא את הקדושה יש להשיג במעשה המצוות. אני יודע שב"קדושה" של קורח נקטו ר' יהודה הלוי בכוזרי, וכן המהר"ך והרב קוק – ואני רואה בה מושג אלילי מובהק". [ד] כל אלה, כל אחד בדרכו, עוסקים בסְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת.

סְגוּלוֹת הַסְּגוּלָה
במקום לדון בסְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת נעיין בסְגוּלוֹת הַסְּגוּלָה.
גם בין הסבורים שעם ישראל נושא את סגולת הסגולות, יש המבהירים, "בחירת ישראל בעיקרה היא בחירה של חובה ולא של זכות, בחירה של הטלת שליחות ולא של השתררות או של התנשאות". [ה] ובכן?

פרשת השבוע פרשת "כִּי תָבוֹא", מזמנת לנו הקשר לדיון הנוכחי, כמו, "לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה", [ו] "וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ", [ז] "נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ", [ח] "יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ". [ט] ובשירת "לכה דודי", בתפילת קבלת שבת, אנו מזכירים זאת מידי שבוע בשבוע. [י] על יסוד אמירות אלה, טענו וטוענים, שעם ישראל נושא במהותו את סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת.

בהנחת סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת מבוטאת עדיפות מקפת לעם שאנו (אתם הקוראים ואני הכותב) חלק ממנו, עם-ישראל.
נניח לרגע שיש משמעות, כלשהי, לסְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת, האם חברות בקבוצת סגולה היא בסיס לזכויות בלבד?
דיון מלא בסוגיה זו מחייב היקף רחב מאוד שאינו מתאים לכאן; כאן נצמצם את הדיון ונתמקד רק במשמעויות סגולות הסגולה העולה מן הכתוב בפרשת השבוע. [יא] נעיין, באיזה הקשרים מופיעים בפרשת השבוע ביטויים המשקפים ייחוד מועדף, סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת?
שני הביטויים הראשונים, "לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה", "וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ" מופיעים בפרק הראשון של פרשת השבוע, דברים כו. פרק זה מתאר את מצוות הבאת הביכורים. בהקשר לכך מְצווה הכתוב לשמוח גם עם הגר. [יב] תשומת-לב זו לנזקק מופיעה גם בהמשך במצוות המעשר, כאן מוזכרים, נוסף לגר, גם יתום ואלמנה. [יג] העם נדרש למלא את המצוות האלה. [יד] ואם זה לא ברור, מילוי מצוות תשומת הלב לנזקק, היא המשמעות לשמוע בקול ה'. [טו] כתולדה מהם: "וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו: וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר". [טז].

הביטוי "יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ". מופיע בהקשר מאוד מיוחד.
לאחר טקס הר הברכה (הר גריזים) והר קללה (הר עיבל): "יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". [יז] כתוב זה כולל קללות רבות.
החשוב לדיוננו הוא, רובן מקללות את הסוטה המוסרי. [יח]

סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת המתוארת, לפי פרשת השבוע, משמעותה היא בעיקר להתחשב בנזקק, לכבד הורים, לא לפגוע בעיוור ובשכן.
לשמור על צדק במשפט וגם על טהרת המשפחה.
לא לקחת שוחד ולא להרוג.
זו אינה סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת הנתונה, זוהי משמעות של סְגוּלוֹת הַסְּגוּלָה!
אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים צריך לשמור "וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"!!!
נכון, אפשר להמשיך להאמין ב סְגוּלַת הַסְּגוּלוֹת האימננטית בעם ישראל.
אפשר.
אפשר בקלות להסתגל לכך.
נראה לי שדוד בן גוריון גם ישעיהו ליבוביץ היו מאושרים יותר אילו במקום הסתגלות לנתון אימננטי שאף "טבוע בגנים", רוב בני האדם יהיו מסוגלים לממש את סְגוּלוֹת הַסְּגוּלָה "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
ומה אתך?

הבהרות ומראה מקום
א. יהודה הלוי (1075–1141), ספר הכוזרי, תל-אביב 2008, עמ' 37.
ב. כל המובאות הן מהאתר, http://arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=1558
ג. דוד בן-גוריון, עם סגולה, תשט"ו – 1954, בתוך: חזון ודרך, כרך חמישי, עמ' 92–96; בשונה ואף בניגוד לדוברים רבים שאינם חדלים מלהצהיר בביטחון מוחלט, אנו עם סגולה.
ד. ישעיהו ליבוביץ,רציתי לשאול אותך, ירושלים 1999, עמ' 237.
ה. כל המובאות הן מהאתר, http://arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=1558
ו. דברים כו, יח.
ז. דברים כז, ט.
ח. דברים כז, ט.
ט. דברים כח, ט. אמירות דומות מצויות גם במקומות אחרים במקרא, סגולה: שמות יט, ה; דברים ז, ו; יד, ב. קדוש: ויקרא יא, מד–מה; יט, ב; כ, כו; דברים ז, ו; יד, ב, כא.
י. "בואי בשלום עטרת בעלה / גם בשמחה ובצהלה / תוך אמוני עם-סגולה / בואי כלה, בואי כלה
פני שבת נקבלה" (פיוט לכה דודי, רבי שלמה הלוי אלקבץ).
יא. לרוצה להרחיב בנושא אני מציע ניתוח מקורי ומאוד מעניין: חיים כהן, "העוד אנחנו עם סגולה?", בתוך אלוף הראבן (עורך), האמנם קשה להיות ישראלי?, ירושלים תשמ"ג, עמ' 7–27.
יב. "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים כו, יא).
יג. "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ. וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי" (דברים כו, יב–יג).
יד. "הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים כו, טז).
טו. "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ" (דברים כו, יז).
טז. דברים כו, יח–יט.
יז. דברים כח, ט.
יח. דברים כז, טו–כו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן