בננות - בלוגים / / ברכות לשנה חדשה
יהדות, יצירה, אדם
  • מוטי לקסמן

    קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים. בעל שני תארי מוסמך: סוציולוגיה, מקרא.

ברכות לשנה חדשה

ערב ראש השנה / מוטי לקסמן, א בתשרי, תשע"ה.
"יָרֵחַ, יָרֵחַ,
סַפֵּר לִי סִפּוּר,
סַפֵּר לִי סִפּוּר
שָׂמֵחַ!" [א]

והירח, למרות אורו החבוי בערב זה, [ב] שולח מעבר לחושך הגדול קרן ובה כתוב.
"הערב?
הערב לפניכם יומיים, בהם כל אחד הוא "אָיוֹם קָדוֹשׁ".
יום בו האל "יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים"!
ואתם מבקשים ממני סיפור שמח?
איך אפשר לשמח ביום שעומדים בו למשפט ויום שהוא "אָיוֹם קָדוֹשׁ"?"

יתר על כן, ממשיך הכתוב להבהיר את דברי הירח,
"האלוהים שגם אותי יצר היום, [ג] כבר קבע, "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם". [ד] והמבול שטף והטביע כמעט הכל.
תם המבול, תם ההרס.
הקשת הופיעה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ". [ה] העולם ניצל, תופעות הטבע נמשכות, האדמה מצמיחה, והעננים מביאים גשם, גם בעת הזו.
אבל אתה האדם, "רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם."

הירח נשם מעט חמצן, והמשיך לשדר באמצעות הקרן,
"אינכם מאמינים לי, הא?
בבקשה, הקשיבו לעדות של רב גדול שלכם, רבינו חיים ויטאל, [ו] "רבינו האר"י היה נוהג לבכות הרבה בתפלות של ראש השנה. והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים אלה, היא הודאה, שאין נשמתו שלימה והגונה". [ז] סיימה קרן הירח להבהיר היטב, ונגוזה בחלל האינסופי.

חושך בחוץ.
קול הילדים מתרונן בשמחה רבה, "שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה / אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה". [ח]

הילדים שרים ואנו, נתפלל גם נבכה?

אל ניחפז.
הצעירה, שנת תשע"ה, גם היא יש לה מה לומר בתמיהה.
"רק הגעתי, רק פקחתי את עיניי לראשונה ואתם וכבר בוכים?
טענה רצינית, היא מחייבת בדיקה.

ימי א וב בתשרי הם ימים לגביהם נקבע, "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם". [ט] "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם" הוא יום הריונו של העולם, של תבל ויושביה. [י] פשוט, לא כן?

לא, ננסה לחשוב מחדש.
מצד אחד, הבנת "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם" כיום הריונו של העולם כולו, מעורר קושי.
מה הקושי?
העולם, לפי פרק א בבראשית, בשישה ימים נברא.
אז מה פירוש "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם" כיום הריונו של העולם?
נקשיב.
"לפי אחת הדעות התחיל העולם להיברא בכ"ה באלול, וביום השישי לבריאה (שהוא אחד בתשרי) נברא האדם הראשון, שהוא גְּמר כל הבריאה. הווי אומר, ראש השנה הוא יום הריונו ולידתו של כל העולם כולו". [יא] בשונה מדעתו הנחרצת של הירח וקרנו השלוחה…

אמנם מצד אחד, "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם" מעורר קושי.
אבל מצד שני "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם" מציג כיוון חדש, נוטע תקווה חדשה.
"הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם" הוא יום בריאת האדם. [יב] בהבנת "הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם" כיום בריאת האדם, כאילו נאמר,
בריאת האדם מביאה משמעות לעולם כולו.
ואם תרצו, אין משמעות לעולם כולו ללא האדם!

בניגוד לעצבות, יש הטוענים,
"לכן הקפיד הגאון מוילנא, שהשליח ציבור יאמר את הקדיש בניגון לכבוד יום טוב" והוסיף הרב עובדיה יוסף, "אין לבכות בראש השנה. והתפילות של ראש השנה יש לאומרם בשמחה ובנעימה קדושה, ומתוך כוונה רבה"! [יג] יש, אכן, טעם לשמחה!
מדוע?
כאדם, נבחן את האדם.

"בששי אמר הקדוש ברוך הוא, אם אני בורא את האדם מלמעלה הרי הוא מתגאה ביותר ואם מלמטה הרי הוא כבהמה, […] לפיכך בראו מלמטה, והרוח ונשמה מלמעלה". [יד] באדם יש מעלה גם מטה.
מצד אחד, "אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה". [טו] מצד שני, "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". [טז] "רִמָּה, תּוֹלֵעָה" או "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"? [יז] יש והאדם הוא מעלה יש והאדם הוא מטה.
ומה מקור השמחה?
דבר האל קובע, "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה
וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". [יח]

הבחירה בידי האדם היא.
מכאן, יש תקווה.
אפשרית שמחה.
הזקיפות או השקיעה, תלויות בי, בך.

מתי אדם נע בזקיפות בעולם ומתי הוא שקוע?
יש תשובות רבות.
אבל, הבסיס לכל עמידה זקופה של האדם בעולם, הוא הישר.
מן הגיאומטריה למדנו, ישר הוא הקו הקצר ביותר בין שתי נקודות.
אין בו עיקולים, לא עקום.

ומן המקרא שנינו, "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה'", [יט] " כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי, וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ"! [כ] הכתוב גם מבהיר, "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ". [כא]

האומנם קיים קשר בין ישר לזקיפות קומה אנושית?

האדם הנוהג באופן לא ישר, יש לו מה להסתיר, יש לו מה להחביא, שלא ייראו שלא יגלו.
האדם הנוהג באופן לא ישר, נע בעולם בפחד בחשש, שמא מעשיו יצאו לאור, שמא הוא ייתפס.
אדם כזה, קשה לו להישיר מבט לעיני הניצב מולו.
אדם כזה יתקשה להלך בזקיפות בעולם.

לעומת זאת, אדם הנוהג ישר, אינו צריך להסתיר את מבטו, ראשו נישא מעלה, והוא יכול להלך זקוף.
לאדם כזה כל הסיבות לשמוח גם לשמח.
גם לברך.
לא בנוסחה הטקסית הרגילה, אלא בפנייה אישית, שנה טובה.
לא השנה צריכה להיות טובה, אלא,
שלכל אחד ואחת, יהיה טוב, שמח, מוצלח ובריא בשנה החדשה שמתחילה את צעדיה בעולם.
כך נשמח בלב מלא תקווה.

שמחה אמיתית מתבטאת גם בשירה,
אם-כך הבה,
נשמח יחד, גם נשיר,
"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
אֹהֵב יָמִים
אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע
וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם
וְרָדְפֵהוּ". [כב]

ואתם יודעים מה?
נראה שגם סבא ירח לא יכעס ויצטרף.
יצטרף בשמחה ובברכה.

מי ייתן שלכל אחת ולכל אחד מכם, יהיה טוב, שמח, מוצלח ובריא מרגע זה ועד לראש השנה הבאה.
אמן, כן יהי רצון.

הבהרות ומראה מקום
א. מרים ילן שטקליס, "מעשה בילדה בודדה", שירים וסיפורים – יש לי סוד, אור יהודה, 1986, עמ' 19 – 23.
ב. בראשית חודש עברי ובסיומו אין אור הירח נראה ברקיע.
ג. יום רביעי, "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, יד–יז).
ד. בראשית ו, ה–ז.
ה. בראשית ח, כא–כב.
ו. רבינו חיים ויטאל (תלמידו של הרב האר"י) בשער הכוונות (דף צ).
ז. תשובת הרב עובדיה יוסף.
ח. שנה חדשה, לוין קיפניס.
ט. מתוך הפיוט הנאמר בתפילת מוסף, לאחר התקיעה בשופר, בימים א וב של ראש השנה.
י. אבא בנדויד, "הרת עולם", מתוך 'הידעת מאין הביטוי – מלשון החגים והמועדים', לשוננו לעם כח, ז–ח (תשל"ז), עמ' 211–213. http://hebrew-academy.org.il/12/09/2012
יא. ראה אבא בנדויד, לעיל.
יב. "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א, כז).
יג. תשובת הרב לשאלה על הרוח הראויה בתפילות ראש השנה.
יד. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ב
טו. איוב כה, ו.
טז. בראשית א, כז.
יז. בראשית ט, ו.
יח. דברים ל, יט.
יט. תהלים לג, ד.
כ. תהלים צב, טז.
כא. תהלים לג, ה.
כב. תהלים לד, יג–טו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למוטי לקסמן