גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש

שְׁמָהּ לא ידוע יָפְיָהּ דַּוְקָא כֵּן מְגוֹעְגַעַת , חֲסֵרָה כַּלְבַּת הַסְקִי סִיבִּירִית גְוָנֵי חוּם-זְהַבְ-הַב, לָבָן נֶעֱלְמָה בְּהמפּסטד הית' ב 1.7.07, מֻשְׁתֶּלֶת מִיקְרוֹ צִ'יפּ, מְקוֹלֶרֶת זְקוּקָה לִתְּרוּפָה, מְעֻקֶּרֶת חַיַּת-מַחְמָד יְקָרָה לְמִשְׁפַּחְתָהּ דְּרוּשָׁה נוֹאֲשׁוֹת לִבְנֵי בֵּיתָהּ פְּרַס יועֲנַק לְהַשָׁבָתָהּ בְּשָׁלוֹם. (שְׁלֹשָּה מִסְפָּרִים נַיָּדִים).

קידוש   יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם מִזַּעְפָּם וְחוֹף הַיָּם מְחֻטָּט זֶפֶת צְדָפִים נִרְמָסִים נִשְׁמָעוֹת צְוָחוֹת פּוֹלִיקֶר שָׁר עַל יֵאוּשׁ וְתִקְוָה   שוּם דָבָר מְיֻחָד אִישׁ עָצוּב קוֹל חָם זָקָן עַל פְּנֵי הַיָּרֵחַ וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ.     פברואר 2003

    נדודי הדאגה   בְּעִקְבוֹת יְלָדיך נוֹדֶדֶת הַדְאָגָה תְּחִילָה מְמָלֵאת אֶת בֵּיתך בְּבִכְיָם אַחַר-כָּךְ יוֹרֶדֶת לַרְחוֹב, הוֹלֶכֶת לַגַּן מַרְחִיקָה עַד לְבֵית הַסֵּפֶר חוֹצָה כְּבִישִׁים אֲדֻמִּים בְּדַרְכָּם   בַּחוּפְשׁוֹת מִצְטָרֶפֶת לְטִיּוּלֵי הַתְּנוּעָה מַגִּיעָה לְשִׂיאָה עִם גִּיּוּסָם לַצָּבָא יֵשׁ לָהּ זְמַן וְסַבְלָנוּת לְכֻלָּם וּלְכָל אֶחָד בְּנִפְרָד   בְּעִקְבוֹת בְּכוֹרך, נוֹסֶקֶת לַשְּׁחָקִים חוֹשֶׁשֶׁת מֵהִתְרַסְקוּת עֵקֶב טָעוּת נִוּוּט אַנְחַת הָרְוָחָה בְּעִקְבוֹת הָהַדָּחָה מַנְחִיתָה אוֹתָה ...

  ג'ורג'  תֻּכִּי אַמָּזוֹנִי כְּחוֹל-מֵצַח נֶעְדָר מֵאָז שְׁמֹנָּה בְּיָנוּאָר  2007 ג'ורג' נִצְפָּה רַבּוֹת מֵעַל הֶמפּסטד הית' עִזְרוּ לָנוּ לְהָשִׁיב בְּשָׁלוֹם אֶת ג'ורג' הַבַּיְתָה, אֶל מִשְׁפַּחְתוֹ שְׁבוּרַת הַלֵּב הַמִּתְגַעְגַעַת וְאוֹהֶבֶת אוֹתוֹ מְאוד רֹאשׁוֹ צָהוֹב, כֶּתֶם כָּחוֹל מֵעַל אַפּוֹ ( אוֹת כִּי סָפַג חִנּוּךְ בְּרִיטִי) גּוּפוֹ יָרוק-צָהוב, גָּדְלוֹ כְּיוֹנָה, כְּנָפָיו אֲדֻמּוֹת/ כְּחֻלּוֹת/ צְהֻבּוֹת/ שְׁחוֹרוֹת דּוֹבֵר אַנְגְלִית בְּמִבְטָא אוֹקְסְפוֹרְדִי צָרִיךְ לְהַדְגִישׁ, אֵינוֹ Parakeet   ...

      במקום פרולוג : נֶעֱקָר מִיַּעַר בְּאִי מִקְלָט         מָחָר אֶנְחַת בְּאֶרֶץ מִשְׁלָט אֶעָדֵר וְאֶשָּׁאֵר בּוׁבַּזְמָן          דָּף A4 מְנוּיְלָן מְנֹעָץ לְעֵץ  –    תְּמוּנָה צִבְעוֹנִית כַמָּה מִלִּים          עַל-אוֹדוֹת צַעַר אָבְדָן        בֶּנטלי אַיֶּיךָ!              זוֹעֲקוֹת אוֹתִיוֹת מִדּוֹפֶן פַּח הַמְשַׁמֵּש בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם לְ- Dog waist only סָמוּך לִפְנֵי הַקַּרְקַע , שֶׁיֵּקַּל עַל חֲבֵרֶיךָ לִקְרֹא מִתַּחַת, תְּמוּנַתְךָ – שֶׁתָּבִין – זֶה אַתָּה עַצְמֵנוּ וּבְשָׂרֵנוּ, בֶּנְטְלִי ...

מונולוג של כלב בורגני     צִפּוֹר שִׁיר אֲרוּרָה לִשְׁלַשְׁתְּ בְּכַוָּנָה תְּחִילָה אֶת הַמַּזְדָה יַד שְׁנִיָּה שֶׁל אֲדוֹנִי רֶגַּע אַחֲרֵי שֶׁהֵרַמְתִי אֶת רַגְלִי וְשָׁטַפְתִי אוֹתָהּ  בְּטִפּוֹתַי הָאַחֲרוֹנוֹת לָמָה אַתְּ עוֹשָׂה לִי אֶת זֶה, נָבַחְתִי לֹא יָכוֹלְתְ לָעוּף לְרֶגַּע הַצִּדָּה וְלִפְרוֹק אֶת הָעוֹיְנוּת שֶׁלָךְ    עַל הַמֶרְצֶדֶס הַחֲדָשָׁה שֶׁל הַשָּׁכֵן ?              תִּקְחִי מִמֶּנִי דּוּגְמָה אֲנִי לֹא מַשְׁתִין עַל הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל ...

  חתולת רחוב אפורה   אִמְצָה עַצְמָה אֶל חֵיקִי, בִּקְשָׁה שֶׁאַטְבִּיעַ אֶצְבְּעוֹתַי בְּפַרְוָתָהּ   קִבְּלָה תַּעֲנוּגוֹתֶיהָ בְּרָצוֹן וּכְשֶׁהִתְעַנְיַנְתִי אֶצְלָהּ מָתַי תּוֹרִי הִתְנַמֵּר גַּבָּהּ בִּמְרִירוּת מְגֻרְגֶרֶת –     אֵינִי יָכוֹלָה, אֵין לִי אופִי כַּלְבִּי אִם תַּמְשִׁיךְ לְהַפְצִיר בִּי אֵאָלֵץ לְוַתֵּר עַל חֲתוּלִיּוּתִי וּבִשְׁבִיל מִי ?   גְבַרְבָר שֶׁזֶּה עַתָּה יָצָא מֵהַחִתּוּל.   נֶעֱלֶבֶת הִסְתָּלְקָה לִקְצֵה הַקֶּשֶׁת, וַאֲנִי אֶשְׁבֹּר אֶת שִׁדְרָתִי הַחֲסֵרָה בְּכָל מְחִיר ...

  המחווה היא בדיעבד שכן השיר שפורסם בספרי, 'רחיפאי',  נכתב  שנים לפני שנחשפתי לתמונה. כשחזרתי לשיר כדי להביאו במסגרת פרוייקט גן החיות  שלי , קפצה לעיני התמונה המלווה את הבלוג של עודד פלד . תמונה בה מוקצב מקום שווה לאדם ולכלב (לכלב אפילו יותר), הם נראים שייכים זה לזה, עיניהם נמצאות כמעט באותו גובה  ואפשר בנקל לשים מעל התמונה או מתחתיה ...

    הנקר   הַהֲמֻלָּה סְבִיב הַזְרִיחָה שָקְטָה קוֹל הַנַּקָּר נִשְׁמַע וּבָעֵץ מוֹפִיעִים פְּצָעִים בּוֹדְדִים דוֹבְרִים בִּנְקִישׁוֹת וְאֵינָם מַגְלִידִים   בְּקָרִים מְקַיְצִים וּמַחֲרִיפִים חוֹתָם הַנַּקָּר הוֹלֵךְ וּמַעֲמִיק הַפְּצָעִים מִתְלַכְּדִים לְחֶסֶר וְהָעֵץ דַּק לִנְיָר   בָּאָבִיב הוּא קוֹרֵס עַל קִנָּיו הַנַּקָּר הוֹפֵךְ צִפּוֹר שִׁיר. (מתוך רחיפאי,  אבן-חושן 2007)   

כלבי   כַּלְבִּי חָכָם יוֹתֵר מִבְּעָלָיו לְעוֹלָם לֹא תִרְאֶה אוֹתוֹ עוֹלֶה מֵרָצוֹן בְּכֶבֶשׁ הַמָּטוֹס מְפַתֵּחַ קַרְיֶרָה שֶׁל עוֹרֵךְ-דִין אוֹ מַקְשִׁיב לִכְלָבִים זָרִים הַמְסַפְּרִים אֶת צָרוֹתֵיהֶם עַל חֶשְׁבּוֹן זְמַן-אֵיכוּת לְרִחְרוּחִים   כַּלְבִּי נֶאֱמָן יוֹתֵר מִפּוּדֶל נִפְרָד מִגּוּרָיו, מְשֻׁחְרָר מֵרִגְשׁוֹת אָשָׁם לֹא תִתְפֹּס אוֹתוֹ מְעָרֵב שְׂמָחוֹת יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בַּהֶבְדֵל הַדָּק בֵּין כִּשְׁכּוּשֵׁי אַהֲבָה לְהִתְרַגְשׁוּת מִינִית אֵינוֹ מְקַשֵּׁר אֶת הַרְצוּעָה לְאָדוֹנוֹ  וְאוֹתִי, אֶל הַמַּחֲנָק בִּגְרוֹנוֹ. ...