גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
המחווה היא בדיעבד שכן השיר שפורסם בספרי, 'רחיפאי', נכתב שנים לפני שנחשפתי לתמונה.
כשחזרתי לשיר כדי להביאו במסגרת פרוייקט גן החיות שלי , קפצה לעיני התמונה המלווה את הבלוג של עודד פלד . תמונה בה מוקצב מקום שווה לאדם ולכלב (לכלב אפילו יותר), הם נראים שייכים זה לזה, עיניהם נמצאות כמעט באותו גובה ואפשר בנקל לשים מעל התמונה או מתחתיה את הכותרת געגועים .
געגועים כלביים
רַק אֶתְמֹל נָטַשְׁתִּי כִּבְרַת-יָם
שֶׁנֶּחְשְׂפָה לְפָנַי בַּשֵּׁפֶל,
עֵירֻמָּהּ שָׂרוּעַ עַל חוֹל קַרְקָעִית
הִתְפָּלַשְׁתִי בּוֹ בְּחֶמְדָה
בִּלְשׁוֹנִי מְלִיחוּת שֶׁאֵינָהּ פָּגָה
פֶּתַע הֵגִיחָה גֵּאוּתָהּ, נֶאֱלַצְתִי לָסֶגֶת
טוֹבֵעַ בַּאֲדָמָה כְּבֵדָה וְלַחָה
מוֹעֵד בְּחַמּוּקִים חֲלַקְלַקִּים
רָחַב אַפִּי מֵרֵיחַ שָׂדוֹת קְצוּרִים
לֹא שָׂבְעוּ עֵינַי מִטַּעֲמָם הַיָּרֹק
קָשׁוּר לִמְקוֹם רִבְצִי הָאָבוּד
לְמַרְגְלוֹת חִקּוּי אָח אַנְגְלִי,
כֶּלֶב רוּחַ שֶׁאֵינָה מְוַתֶּרֶת
מִתְגַּעְגֵּעַ לִלְבֵנִים אֲדֻמּוֹת
הַזּוֹרְמוֹת בְּעוֹרְקֵי אֲפָרִים
מִתְקַרְשׁוֹת לִתְמוּנַת בַּיִת בִּמְחוֹז קֵנְט.
הָאִישׁ שֶׁהוּא אֲדוֹנִי
סוֹגֵר אֶת הָאַלְבּוֹם
מְלַטֵּף אֶת גַּבִּי
נֶאֱנָח בִּשְׁמִי
אֶת שְׁמוֹ קָשֶׁה לִי לַהֲגוֹת.
צֶמֶד קְשִׁישִׁים מֻכְתָמִים
בְּבוץ זִכְרוֹנוֹת .
יפה מאוד! ותודה על המחווה הנאה 🙂 גם בשם הנרי, הכלב הכנעני שלי…
עודד, זה מסוג הדברים שאני מרגיש שהם מדויקים. וד"ש להנרי שנראה כלב מגניב !
אכן כלב רוח במובן הרוחני, שרוקם אצלך גוף ונפש
עם השנים, האדם דומה לחיית המחמד שלו.
אני אגב, גידלתי חמישים שנה דגי זהב
עד שדָגֵנִי דַג הַדְיוֹ ולימדני לבטא את
שתיקתי בכתב
שיר נהדר, אהוד
אוהב מאוד
אני מחייכת נרגשת
מיד אקריא את שירך
לבוני, כלב הנשמה שאיתי
ואלך לחזות בהנרי.
My Bonie is over the ocean
כלומר, געגועיו של בוני שלי נמצאים מעבר לים – באנגליה
שיר מרגש