טד יוז: עוד שיר על סילביה פלאת מ"מכתבי יום הולדת"

 

הכלבים אוכלים את אמך

 

אֵין זֹאת אִמֵּךְ כִּי אִם נִבְלָתָהּ.

הִיא זִנְּקָה מֵחַלּוֹנֵנוּ

וְנִשְׁמְטָה שָׁם. אֵין אֵלֶּה כְּלָבִים

הַנִּדְמִים לִהְיוֹת כְּלָבִים הַנּוֹגְסִים

בָּהּ. זוֹכֶרֶת אֶת הַכֶּלֶב הַכָּחוּשׁ

שֶׁרָץ לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל בַּהֲנִיפוֹ

אֶת קְנֵה-הַנְּשִׁימָה הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְאֶת רֵאוֹתָיו

שֶׁל שׁוּעָל? רְאִי כָּעֵת מִי

יִפְּלוּ עַל אַרְבְּעוֹתֵיהֶם בִּקְצֵה הָרְחוֹב

וְיָבֹאוּ בְּרִיצָה אֶל אִמֵּךְ,

גּוֹרְרִים אֶת שְׁיָרֶיהָ, בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם

הַמְשֻׁרְבָּבוֹת כְּשִׂפְתֵי כֶּלֶב

אֶל מַצָּבִים חֲדָשִׁים. גּוֹנְנִי עָלֶיהָ

וְהֵם יִקְרְעוּ אוֹתָךְ לִגְזָרִים

כְּאִלּוּ הָיִית יוֹתֵר הִיא.

הֵם יְגַלּוּ כִּי כָּל חֲתִיכָה מִמֵּךְ

עֲסִיסִית מַמָּשׁ כְּמוֹתָהּ. מְאֻחָר מִדַּי

לְהַצִּיל אֶת מַה שֶּׁהָיְתָה.

קָבַרְתִּי אוֹתָהּ בִּמְקוֹם מַפַּלְתָּהּ.

אַתְּ שִׂחַקְתְּ מִסָּבִיב לַקֶּבֶר. הִצַּבְנוּ

קוֹנְכִיּוֹת וְחַלּוּקֵי אֶבֶן גְּדוֹלִים שְׂרוּגֵי וְרִידִים

שֶׁהוֹבַלְנוּ מֵאֶפֶּלְדוֹר

כְּאִלּוּ הָיִינוּ הִיא עַצְמָהּ. אַךְ מִין

צָבוֹעַ הִגִּיעַ בִּיגִיעָה אֶל מוּל הָרוּחַ.

הֵם חָפְרוּ אֶת עַצְמוֹתֶיהָ. כָּעֵת הֵם זוֹרִים

נְסֹרֶת עַל קֶרֶן-הַשֶּׁפַע

שֶׁל גְּוִיָּתָהּ. אֲפִלּוּ

מְסִירִים בִּנְגִיסָה אֶת הַפָּנִים מִמַּצַּבְתָהּ,

לוֹגְמִים אֶת עִטּוּרֵי הַקֶּבֶר,

בּוֹלְעִים אֶת הֶעָפָר עַצְמוֹ.

                            עַל כֵּן הַנִּיחִי לָהּ.

הַנִּיחִי לָהּ לִהְיוֹת שְׁלָלָם. לְכִי וְהָלִיטִי

אֶת רֹאשֵׁךְ בַּנְּהָרוֹת הַמֻּשְׁלָגִים

שֶׁל רֶכֶס בְּרוּקְס. כַּסִּי

אֶת עֵינַיִךְ בַּמַּנְגִּינוֹת הַמְפֻתָּלוֹת

שֶׁמִּמִּישׁוֹרֵי נוּלַרְבּוֹר. הַנִּיחִי לָהֶם

לְטַלְטֵל אֶת גִּדְמֵי זְנָבָם, לִזְקֹר זִיפִים וּלְהָקִיא

עַל בֵּית-הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלָּהֶם.

                       חִשְׁבִי כִּי טוֹב לָהּ

לִהְיוֹת עֲרוּכָה בְּטָהֳרַת קְדֻשָּׁה עַל אַסְכָּלָה רָמָה

כְּדֵי שֶׁעֵיטִים

יקְחוּ אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה לְתוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ. דַּמִּי לְעַצְמֵךְ

אֶת הַפִּיּוֹת מְרַסְּקֵי הָעֲצָמוֹת הַפִּיּוֹת

הָעֲמֵלִים לְמַעַן הַחִפּוּשִׁית

שֶׁתְּגוֹלֵל אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה לְתוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ.

 

 

טד יוז בתצלום מ-1993