בבואה
א' מוֹפָע
גַּם זֶה קוֹרֶה.
מֵאֵי־שָׁם, מְעוֹפֶפֶת אוּלַי מִנְּשִׁיָּה,
לִכְאוֹרָה מְשׁוּיָה, צָפָה
וּמִשְׁיִית, צְלָלִית
כִּמְעַט לֹא־כְלוּם,
שָׁבִיט אוֹ שַׂהַר, אֲפוּפָה
בְּהִלַּת עַצְמָהּ,
רוֹחֶפֶת.
אַךְ הַנִּרְאֶה זוֹהֵר
עָשׂוּי לִהְיוֹת הֶחְזֵר
מִיקוּם אַחֵר: עִנְבָּר,
מַחֲצִית־חַיֵּי פוֹטוֹן,
שְׂרַף שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ.
עִנְבָּר, סַהַר־בָּר זֶה, נוֹגֵהַּ
מִזָּג עָפִיץ, קְשׁוּי צִיפָה, קְהוּי
בֹּסֶר זֶה כְּבָר, גִּלְגּוּל נָטִיף
דִּבְשִׁי מֻתָּךְ, לָטוּשׁ, זָגוּג, מֻפְנֶה
כְּלַפֵּי עַצְמוֹ, אָטוּם־שָׁקוּף.
בְּלִי נִיעַ לִכְאוֹרָה, מֻפְנָם,
גַּלְעִין נֻקְשֶׁה זֶה וְעַרְמוֹנִי
מַרְטִיט אֶת אוֹר־עוֹרוֹ
בְּהִתְחַכְּכוֹ בְּמֶשִׁי וְחַשְׁמַל
וּמִצְטַמְרֵר.
לִהְיוֹת גְּבִישִׁי,
נִקְשֶׁה, עִקֵּשׁ,
לָשֵׂאת כֹּה בְּנָקֵל
מִכְוָה שֶׁל אֵשׁ,
מִקְסַם שָׁוְא הוּא.
בָּבוּאָה אֵינֶנָּה הָעוֹלָם הַבָּא.
עֻבְדָּה: תֵּשַׁע נִשְׁמוֹתֶיהָ מִתְאַבְּכוֹת
בְּכָל חֶלְקִיק קוֹרֵן,
בְּאֵי־שָׁם חָלָל אֵינְשֵׁם.
ב' בכף הסלע
כַּמָּה מוֹגִיעַ סְתָיו זֶה
שֶׁאֵין בּוֹ נֹחַם,
הָאַכְזָב,
הַמְּתַעְתֵּעַ,
הַמְּבוֹלֵל חַמְסִין בְּעַנְנֵי נוֹצָה.
בְּכֵף הַסֶּלַע
שֶׁחֻקָּתוֹ הִיא שְׁחִיקָתוֹ,
אֲפִלּוּ הָאַצָּה מוֹצִית וְלֹא־עֵצִית.
צְלָלִים חַסְרֵי אַנְפִּין
צָפִים
חַסְרֵי עֵינַיִם, חֲרוּפִים
צוֹפִים
אֶל כָּל הָעֲבָרִים.
אַךְ דּוּ־חַיִּים זֶה וְהָאֵינְסוֹף
שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מִלִּבֵּנוּ לִבְסוֹף
נִקְנִים בְּיִסּוּרֵי הַהַפְלָגָה מִחוּץ לַגּוּף
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָפָר וּמֶלַח־כּוֹכָבִים
מְדַמְּמִים בְּתוֹךְ בְּשָׂרֵנוּ.
ג' רוּחַ הַשֶּׁמֶשׁ
מָוֶת אֵינוֹ מוּבָן בַּמָּוֶת.
חַיִּים לֹא בַּחַיִּים.
הֵילֵל בֶּן שַׁחַר, לְמָשָׁל: נָפִיל וּנְפִילָה.
וְאֵין לְתָאֵר סִחְרוּר הַגּוּף בְּפִיר שָׁמַיִם,
שִׁיּוּף כָּל מִפְרָק וְשִׁפּוּיוֹ,
שִׁבּוּר כָּל צֶלַע וְכָל כֶּרַע,
כַּאֲשֶׁר אֲוִיר נִבְקָע
וּצְמִיגוּתוֹ נִקְרֶשֶׁת לְאֵינְסוֹף.
וְאֵין לְשַׁעֵר תְּקוּמָה מִן הַמַּפֹּלֶת,
לִקּוּט כָּל פִּסָּה וְכָל קֶרַע,
כְּפִיסֵי יָרֵךְ וּזְרוֹעַ, לֵב נִשְׁבָּר,
עֶצֶב אֶל עֲצַבּוֹ,
הַנֵּס הַמְּשֻׁחְזָר מִן הֶעָפָר.
עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ:
הֲבָרָה פּוֹרַחַת, שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת וּזְעָקָה פּוֹלַחַת.
תּוֹר הַזָּהָב מַמְתִּין לַסִּבּוּב הַבָּא.
מתוך שולי האש, הוצאת קשב לשירה, 1998
גיורא, תוך כדי המתנה לתור הזהב התמוגגתי מהנאה מהעברית היפהפיה והדשנה של השיר הרחוקה כל כך מעברית הSMS המכנית והקצרנית המקובלת היום
גיורא,
השיר 'מופע' משתהה ותוהה
על חלקיק החומר, בעין מסוקרנת
של כותב חש חושב.
אתה כותב כך:
[…] צְלָלִית
כִּמְעַט לֹא־כְלוּם,
שָׁבִיט אוֹ שַׂהַר, אֲפוּפָה
בְּהִלַּת עַצְמָהּ,
רוֹחֶפֶת.
אַךְ הַנִּרְאֶה זוֹהֵר
עָשׂוּי לִהְיוֹת הֶחְזֵר
[…]
לִהְיוֹת גְּבִישִׁי,
נִקְשֶׁה, עִקֵּשׁ,
לָשֵׂאת כֹּה בְּנָקֵל
מִכְוָה שֶׁל אֵשׁ,
מִקְסַם שָׁוְא הוּא.
וכך אתה בעושר לשוני
לוקח את הזמן, באורך רוח,
יורד ללב נשמת הבבואה
ומחמר אותה אל קרקע המציאות.
תודה,
חובב רשלבך
אַךְ הַנִּרְאֶה זוֹהֵר
עָשׂוּי לִהְיוֹת הֶחְזֵר
ממש חרוז דבילי ומצחיק, תמשיך ככה להצחיק אותנו! ממש צחקתי!