בננות - בלוגים / / בהמתנה לתור זהב
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

בהמתנה לתור זהב

בבואה

א' מוֹפָע

 

גַּם זֶה קוֹרֶה.

 

מֵאֵי־שָׁם, מְעוֹפֶפֶת אוּלַי מִנְּשִׁיָּה,

לִכְאוֹרָה מְשׁוּיָה, צָפָה

וּמִשְׁיִית, צְלָלִית

כִּמְעַט לֹא־כְלוּם,

שָׁבִיט אוֹ שַׂהַר, אֲפוּפָה

בְּהִלַּת עַצְמָהּ,

רוֹחֶפֶת.

 

אַךְ הַנִּרְאֶה זוֹהֵר

עָשׂוּי לִהְיוֹת הֶחְזֵר

מִיקוּם אַחֵר: עִנְבָּר,

מַחֲצִית־חַיֵּי פוֹטוֹן,

שְׂרַף שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ.

 

עִנְבָּר, סַהַר־בָּר זֶה, נוֹגֵהַּ

מִזָּג עָפִיץ, קְשׁוּי צִיפָה, קְהוּי

בֹּסֶר זֶה כְּבָר, גִּלְגּוּל נָטִיף

דִּבְשִׁי מֻתָּךְ, לָטוּשׁ, זָגוּג, מֻפְנֶה

כְּלַפֵּי עַצְמוֹ, אָטוּם־שָׁקוּף.

בְּלִי נִיעַ לִכְאוֹרָה, מֻפְנָם,

גַּלְעִין נֻקְשֶׁה זֶה וְעַרְמוֹנִי

מַרְטִיט אֶת אוֹר־עוֹרוֹ

בְּהִתְחַכְּכוֹ בְּמֶשִׁי וְחַשְׁמַל

וּמִצְטַמְרֵר.

 

                  לִהְיוֹת גְּבִישִׁי,

                  נִקְשֶׁה, עִקֵּשׁ,

                  לָשֵׂאת כֹּה בְּנָקֵל

                  מִכְוָה שֶׁל אֵשׁ,

                  מִקְסַם שָׁוְא הוּא.

 

בָּבוּאָה אֵינֶנָּה הָעוֹלָם הַבָּא.

 

עֻבְדָּה: תֵּשַׁע נִשְׁמוֹתֶיהָ מִתְאַבְּכוֹת

בְּכָל חֶלְקִיק קוֹרֵן,

בְּאֵי־שָׁם חָלָל אֵינְשֵׁם.

 

 

ב' בכף הסלע

 

כַּמָּה מוֹגִיעַ סְתָיו זֶה

שֶׁאֵין בּוֹ נֹחַם,

הָאַכְזָב,

הַמְּתַעְתֵּעַ,

הַמְּבוֹלֵל חַמְסִין בְּעַנְנֵי נוֹצָה.

 

בְּכֵף הַסֶּלַע

שֶׁחֻקָּתוֹ הִיא שְׁחִיקָתוֹ,

אֲפִלּוּ הָאַצָּה מוֹצִית וְלֹא־עֵצִית.

 

צְלָלִים חַסְרֵי אַנְפִּין

צָפִים

חַסְרֵי עֵינַיִם, חֲרוּפִים

צוֹפִים

אֶל כָּל הָעֲבָרִים. 

 

אַךְ דּוּ־חַיִּים זֶה וְהָאֵינְסוֹף

שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מִלִּבֵּנוּ לִבְסוֹף

נִקְנִים בְּיִסּוּרֵי הַהַפְלָגָה מִחוּץ לַגּוּף

אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָפָר וּמֶלַח־כּוֹכָבִים

מְדַמְּמִים בְּתוֹךְ בְּשָׂרֵנוּ.

 

 

ג' רוּחַ הַשֶּׁמֶשׁ

 

מָוֶת אֵינוֹ מוּבָן בַּמָּוֶת.

חַיִּים לֹא בַּחַיִּים.

הֵילֵל בֶּן שַׁחַר, לְמָשָׁל: נָפִיל וּנְפִילָה. 

 

וְאֵין לְתָאֵר סִחְרוּר הַגּוּף בְּפִיר שָׁמַיִם,

שִׁיּוּף כָּל מִפְרָק וְשִׁפּוּיוֹ,

שִׁבּוּר כָּל צֶלַע וְכָל כֶּרַע, 

כַּאֲשֶׁר אֲוִיר נִבְקָע

וּצְמִיגוּתוֹ נִקְרֶשֶׁת לְאֵינְסוֹף.

 

וְאֵין לְשַׁעֵר תְּקוּמָה מִן הַמַּפֹּלֶת,

לִקּוּט כָּל פִּסָּה וְכָל קֶרַע,

כְּפִיסֵי יָרֵךְ וּזְרוֹעַ, לֵב נִשְׁבָּר,

עֶצֶב אֶל עֲצַבּוֹ,

הַנֵּס הַמְּשֻׁחְזָר מִן הֶעָפָר.

 

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ:

הֲבָרָה פּוֹרַחַת, שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת וּזְעָקָה פּוֹלַחַת.

 

תּוֹר הַזָּהָב מַמְתִּין לַסִּבּוּב הַבָּא.

 

 

מתוך שולי האש, הוצאת קשב לשירה, 1998

 

6 תגובות

  1. אהוד פדרמן

    גיורא, תוך כדי המתנה לתור הזהב התמוגגתי מהנאה מהעברית היפהפיה והדשנה של השיר הרחוקה כל כך מעברית הSMS המכנית והקצרנית המקובלת היום

  2. גיורא,
    השיר 'מופע' משתהה ותוהה
    על חלקיק החומר, בעין מסוקרנת
    של כותב חש חושב.

    אתה כותב כך:

    […] צְלָלִית
    כִּמְעַט לֹא־כְלוּם,
    שָׁבִיט אוֹ שַׂהַר, אֲפוּפָה
    בְּהִלַּת עַצְמָהּ,
    רוֹחֶפֶת.

    אַךְ הַנִּרְאֶה זוֹהֵר
    עָשׂוּי לִהְיוֹת הֶחְזֵר

    […]

    לִהְיוֹת גְּבִישִׁי,
    נִקְשֶׁה, עִקֵּשׁ,
    לָשֵׂאת כֹּה בְּנָקֵל
    מִכְוָה שֶׁל אֵשׁ,
    מִקְסַם שָׁוְא הוּא.

    וכך אתה בעושר לשוני
    לוקח את הזמן, באורך רוח,
    יורד ללב נשמת הבבואה
    ומחמר אותה אל קרקע המציאות.

    תודה,
    חובב רשלבך

  3. אַךְ הַנִּרְאֶה זוֹהֵר

    עָשׂוּי לִהְיוֹת הֶחְזֵר

    ממש חרוז דבילי ומצחיק, תמשיך ככה להצחיק אותנו! ממש צחקתי!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם