בחזרה לגן העדן?   אם אתה נהנה לסבול, אל תמשיך. ראה הוזהרת!   מהדורה מחודשת לאיזה אושר!  ב-NRG:   האם יש בעולם אושר נצחי? אנשים מרבים לספר על צרות, עוולות ושאר מרעין בישין – אבל האושר הוא עניין יותר אינטימי ממין, משהו שלא נעים לדבר עליו בחברה, וגם בעצם אין מה לומר עליו. המשורר אמיר אור מחפש את ...

    משוררים כותבים בחירות   כדי שלא להוריד עוד יותר את הרף האומלל של השיח, ולאור המצב המסריח, אני מציע שבלי לעשות הנחה, נכתוב את דעתנו הברוכה בפזמוני שמחה ואנחה (גם תעמולה זולה תתקבל בברכה).  אפשר גם לחתום בסלוגן מוחץ (שאולי בעברית נקרא לו זֶעץ?) ואפשר גם סתם להתלוצץ, ואפילו לנמנם מתחת לעץ.   אז הנה אחד, ירוד במיוחד, שטעם ת'מועמדים ...

      נשף  מסכות : בננות ובננים   יותר מדי זמן אנחנו מתהלכים פה על בהונות הדקורום וכריות האצבעות המקלידות, ומדברים מבעד להיכרות האישית ו/או הציבורית שלנו. בואו תהיו מי שאתם ומה שבא לכם באמת! כדי באמת להחליף ראש, אני מזמין אתכם כאן  להמשך  נ ש ף  ה מ ס כ ו ת. נכנסת להגיב על השיר שבקישור למטה? ...

    שְׁ לִ י שִׁ י רָ ה   בהליקון :  שונאים? ספור אהבה   אמיר אור ואגי משעול משוחחים על הארוס שבחיים וביצירה עם הניגוד וההשלמה שביניהם, ועל הארוס שבכתיבה עצמה: הרומן של משוררים עם המוּזה או המוּז שלהם, רומן רצוף פיתוי, תשוקה, קינאה, נטישה, פיוס – וחוזר חלילה… אפלטוני? גופני? רוחני?   אֹשֶר / אגי משעול   כְּמוֹ ...

      טוהר המִלה החלטתי להתייחס כאן ברשומה נפרדת אל רשומתה של ענת פרי הטרדה מינית ברשת והזיית הרומן המדומיין בה הביעה בין השאר את כעסה על התייחסותי לתגובותיה ברשומה מחכים לבננות: הפיג"מהאדין.  כולנו חולקים פה את המרחב הזה, כולנו רוצים כאן כיכר רעיונות מרתקת, שבה נוכל לשתף ביצירות מחשבות וחוויות באוירה נעימה וחיובית, ולכן, אני חושב, העניין נוגע לכולנו. ...

      הפּיגָ"מָהאדין   "שלישירה- שיחות על שירה" – סדרת מפגשים חדשה  על שירה מהארץ והעולם נפתחת ביום שלישי ה-9 בדצמבר.  במפגש הראשון שיתקיים מחר פרופ" מיכאל קרן, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת קלגרי ומחברו של הספר "בלוגוספירה: הזירה הפוליטית החדשה", ינסה לברר מה זה להכיר, להרגיש ולחשוב בעולם שבו אני מכיר חברים בפייסבוק, מרגיש אהבה יוקדת לדמות וירטואלית בסקנד ...

     ילדוּת הליקון      הגיליון  החדש של הליקון – "ילדות" -בודק את החוויות הראשוניות שלנו, חוויות  הילדות שעיצבו אותנו, עם אותם כיסופים לילדות ועם אותן התנסויות שאנחנו נושאים כל החיים.  מתוך עולם הילדות הדגש כאן הוא כמובן על השירה – שירים על הילדות, על אהבות ומשחקים, משפחה וחברים, וגם על בכי והתעללות; שירים על הילדות האבודה ועל הילדות שבהווה, והשירים שעליהם גדלנו.  ...

        תל-אביב טוקיו תל-אביב   ביפן פגשתי את פומיאקי נקמורה ותלמידיו, את שיראישי (למעלה), שונטרו טניקאוה (למטה), ורבים אחרים. המפגשים והתכנים ביפן היו טעוני משמעות עד קצה גבול היכולת, ואספר עליהם בפעם אחרת, כשממש אנחת פה בחזרה J.   פה בארץ חיכה לי  מופע הבּוּטוֹ של מיה דונסקי ואנסמבל מניפה, שקראו את ספרי "יום" כ"בּוּטוֹ-פוּ" – כאותה שפה של תמונות נפש ...