הילדים ישבו סביבי מרותקים ואני התרגשתי כמו ילדה קטנה

שימבה הקטן והחברה הטובה שלו דפנה. אחד האיורים המקסימים של דני קרמן מתוך ספר הילדים שלי "להציל את שימבה סיפור אמיתי". זה המפגש הראשון ביער בין שימבה הפילפילון היתום והבודד לבין דפנה. 

ואז מתוך הסבך יצאה והתקרבה אליו ילדה קטנה.  היו לה תלתלים שחורים שגלשו עד לכתפיה, עיניה היו שחורות וגדולות, והיא חבשה כובע גדול. שימבה נבהל מאד ולרגע אפילו חשב לקום ולברוח, אבל כבר לא היה לו כוח. הילדה נגשה אליו, היו לה חיוך מתוק וגומות חן בשתי לחייה. היא התישבה לצידו, ליטפה את ראשו בעדינות ואמרה לו, "אל תפחד, פיפילון חמוד, קוראים לי דפנה, ואני אשמור עליך." המגע שלה היה כה רך ומנחם, ושימבה הקטן הושיט לה את החדק שלו – כי כך הפילים אומרים שלום – והיא נטלה אותו בידה ונשפה לתוכו. זה היה אות של חברות.  

אז ביום שלישי היה המפגש הראשון שלי עם ילדים על הספר. האירוע ההיסטורי 🙂 התקיים בחנות צומת ספרים בגן העיר, יש להם שם פינה לילדים – שטיח מקיר לקיר, כריות, ספרים צעצועים – גן עדן.