בננות - בלוגים / / שחקנית השנה והשחקנית הזונה
יוסי וקסמן
  • יוסי וקסמן

    נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. לאחר שהשתחרר מצה"ל למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, והוא בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל. היום הוא מתגורר עם בן-זוגו, אבי קדמי, בכפר האמנים עין הוד, ומטפח את ביתו ואת שלושת הכלבים שלו, סופי, גולי ומימי. הוא בעל משרד לעיצוב בארץ ובחו"ל. ספרו ליבשן זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם. וקסמן זכה גם במענק מאת הקרן לקולנוע ישראלי לפיתוח תסריט על-פי ספרו ליבשן. יוסי וקסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה. יוסי וקסמן באתר הרשמי של אמני עין הוד יוסי וקסמן בוויקיפדיה

שחקנית השנה והשחקנית הזונה

 
 
היא בטח יורדת עכשיו במדרגות שמובילות ליציאה השחקנים האחורית, אחותי, מציתה לה סיגריה, משתעלת: עוד שחקנית, פחות שחקנית… אלוהים, היא שׂונאת את עצמה לפעמים, את האֶגו הזה, המנופח, את השקרים שהיא מגבּבת לפני הקלעים ומאחוריהם. הרי זה כמו עונש ממש! מאסר עולם לכל החיים: להיות שׂחקנית! והיא יוצאת אל הרחוב ושואפת אוויר, מחפשׂת את המונית מהקסטל, איפה היא? הִנה היא, הנה אחותי: שיער-מצח-עיניים. מסֵכה. ורעד משונה בנחיר השׂמאלי (מה, היא בוכה?). אלוהים אדירים, היא נחנקת, היא צריכה אוויר… ושירחמו עליה עכשיו, שיצעקו עליה, שיתנפלו, שיחטיפו לה סטירה אפילו… הצילו…  
     מישהי ברחוב צועקת לעברה, מתנפלת, מטלטלת: מַרגי, מַרגי, זה אני! התייבּשתי שעה מול הקוּפּות. אמרת שעתיים, יא כלבּה. הרי קבענו לפני יציאת השׂחקנים האחורית. איףףף…
 
ומֶגי מתעוררת, ומחייכת, ומדביקה נשיקה לאַנטי-ליבּידו שלה: אוי, נשמה, זה בכלל לא תלוי בי. ככה זה בתיאטרון, ההצגה יכולה להימשך מעבר לעצמה. כמו זיון. כמו אורגזמה לא מתוכננת. זה טבעי, מותק. זה בזמן אמיתי. זה לא סרט. ויאללה, תעלי למונית, אחותי. ותיישרי ת"פּאה על הראש, הפּוני יושב לך על האוזן השׂמאלית. ותפסיקי לרחם על עצמך, אַת. זה פתטי!
       תִּראו מי שמדברת… זונה!
      נו-נו, הטְרַנסוֶסטיט מרחמת על עצמה באופן כללי, הרי בשביל זה היא נפגשת עם שׂחקנית השנה בלילות, לא ככה, קֶרידה? והיא ישר מתבּכיינת, אוהו, לא נותנת למֶגי להשחיל אפילו פְּסיק לתוך הדמעות.
 
כבר לא הולך לי כמו פעם רחמנות עלי אחותי לא מעודכנת הכול נופל לי מהידיים אפילו המאניאקים הסוטים מעקמים לי ת"אף מסובבים לי ת"תחת צועקים יאללה יאללה עופי קוֹקְסי חתיכת זְבָלים פתאום שינוּ את הטעם רוצים אותךְ מנותחת טוטָלית איףףף… הלך על הסטִיות הישָנות מסכֵּנות זה כבר לא כמו בשנות השבעים אחותי כשאִשה עם ביצים היתה נחשבת אטרקציה סנסציה יאללה כּפּרה תִּדפקי אותם בתחת וההם יצעקו לך הללויה הללויה עוד ברֶקטוּם מותק שלי שמה למעלה איפה שהנקודת-גִ"י של הגברים איזה ימים היו לי איזה אושר גדול חשבון בנק מקום קבוע מעריצים מה לא איףףף… אבל עכשיו זה כבר סיפור אחר אחותי אין הנחות לגברות עם אופי כמוני שהקוֹקְסים הצעירים מושלמים עד העצם משוּחזרים טיפּ-טוֹפּ במיקרוסקופּ לא תִּראי שזֶה גבר אין סיכוי בכלל הַיידֶה חותכים להם ת"זין מלמעלה למטה והופכים כמו גרב לתוך הבטן ואגינה בְּטוֹפֶס 17 של קופת-חולים הגשמת חלומות בסל התרופות מעמידות להם ת"שטרוּנגוּל חתיכת חרמנים נגמרו הימים הטובים איףףף… עכשיו רוצים אותָךְ אמא טבע משוּגרדת עם כל הפעלולים כמו בסרטים נו אין להם זמן לתיאטרון של פאות נוכריות וסיליקונים בַּבּוּנים פרימיטיבים יושבים כל היום באינטרנט מתחרעים על מוצצות פותחות יורדות בזמן אמיתי גברים בלי טיפת דִמיון איףףף… ואני מה אני משומשת במצב לא הכי-הכי אומללה לא חתוכה אפילו את הגרגרת לא שִייפתי וההם צוחקים שעבר זמני ושנגמרה ההצגה שלי עוד זונה פחות זונה מי צריך לא חתוכה שׂחקנית שקרנית זה לא אשה זה תיאטרון של אשה איףףף… הֵי מַרגי נשמה למה את בוכה אמרתי משהו מעליב?
     תִּסתמי, טיפאני. ותחבּקי אותי. אני צריכה שייחבּקו אותי עכשיו.

הן בטח נוסעות לרמת אביב עכשיו, אל הילדות ואל הבעל עם החתך במצח. אל החתול שבטח יושב מהורהר לפני הפְּלָדלת. הן בטח שותקות עכשיו, שׂחקנית השנה והשׂחקנית הזונה, כי נגמרו להן המילים. ליבּידו וְאַנטי-ליבּדו. כמו צללים. ושקֶט. ולילה.
 
 
מתוך השחקנית, סדרת "פרוזה עברית" בעריכת רנה ורבין, עורכת הספר: ננו שבתאי, ידיעות ספרים, 2007 

3 תגובות

  1. איףףף בסבוסון…. מזכיר משהו. חשוד. חשוד. גברת או אדון?

  2. יפה מאוד. מיוחד, שפה יוצאת דופן. אהבתי. אלך לקנות לי עותק.

© כל הזכויות שמורות ליוסי וקסמן