ארכיון חודש: אוגוסט 2008

קטע מתוך הפתיחה של 'ויהי סיפור', הוצאת ידיעות אחרונות

      ויהי ערב, ויהי בוקר, יום אחד. ויאמר אלוהים: יהי עצוב. ויהי עצוב.      ויהי עצוב לדיצה אלפסי, אפילו ששמה "דיצה". עצוב מאוד לדיצה אלפסי, בגלל אלוהים היושב בשמים עגום לה, בגלל אלוהים המזופת הזה שלקח ממנה את איוב בעלה, בגלל אלוהים שמגלגל אותה ברחובות העיר כמו היתה איזו סהרורית מטורפת.      איזה מין אלוהים זה? איזה מין? ...

קרא עוד »

אורחת אצלי בבלוג – גולדי גת

למי שלא הכיר ולכל הבננות החדשות בבלוג: ההיא מהבננות באה כל יום שלישי אצלי בשטריך, לרשום את המילים שלי. שאני חתיכת אקזמפלאר, ככה היא אומרת. עכשיו היא עשתה לי בלוג באינטרנטה שלה, פאדיחות. אמרה לי: גולדי, תשבי ותכתבי! שככה יישאר משהו ממך. לנצח. הצחיקה ת"מנוש שלי. אני לא צריכה שיישאר ממני שומדבר בנצח. מה לי ולו… אבל ההיא מתעלקת מתעלקת. ...

קרא עוד »

אל נא תאמר לי שלום, מתוך הפרק הראשון של הספר

    כשהייתי צעירה האמנתי שיש חיים, חיים של ממש, כאלה שיש בהם תודעה והבנה ואהבה, ואפילו שנאה, באבנים ובעצים ובפרחים ובעצמים הדוממים בכללם. הייתי מדמיינת בעיני רוחי את העצמים ורוקמת מסכות חיים שלמות שהתגלגלו בהם בעל כורחם, בלא שירצו בכך. מהיום שאני זוכרת את עצמי היו לי תכונות כמוסות, מבהילות, להבחין בנשמתם של דברים, אך בימים ההם פסלתי הכול ...

קרא עוד »

מי צריך בני אדם כשיש כאלה חברים

  סופי, גולי ופיי, ילדינו המאומצים, שנמצאו באתר בנייה, ב"תנו לחיות" ובגינה הציבורית, לאחר שהושלכו ממכונית, והוכו על ידי פועלים רעים ואלוהים יודע מה עוד… אבל היום הם ישנים במיטתינו – קינגסייז – וחולמים את חלומותיהם בזרועותינו… ובכל פעם שהם חולמים אני חש שאני משוחח עם אלוהים.  

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליוסי וקסמן