נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. לאחר שהשתחרר מצה"ל למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, והוא בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל. היום הוא מתגורר עם בן-זוגו, אבי קדמי, בכפר האמנים עין הוד, ומטפח את ביתו ואת שלושת הכלבים שלו, סופי, גולי ומימי. הוא בעל משרד לעיצוב בארץ ובחו"ל. ספרו ליבשן זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם. וקסמן זכה גם במענק מאת הקרן לקולנוע ישראלי לפיתוח תסריט על-פי ספרו ליבשן.
יוסי וקסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
יוסי וקסמן באתר הרשמי של אמני עין הוד
יוסי וקסמן בוויקיפדיה
מתרחצים
עליון ואמצעי – עיפרון, פחם ואקריליק על נייר, 100 על 70 ס"מ
תחתון – עיפרון ופחם על נייר, 100 על 70 ס"מ
הכל אש. מן האש באת ואל האש תשוב. כל הקיץ, נערי האש רוחצים באש.הים אש, השמיים אש, הגווים אש. הזהר מן האש פן לא תתאושש. חכה לערב, כשנערי האש הופכים שרטוט חשוך.
הי יוסלה מתרחצים בדם?
בכל מקרה ציורים חזקים. להסתכל רק כשהמזגן פועל
מירי, תודה!
מרוב מתרחצים, לא רואים את הים (את הדם?) אוהב את זה
אדום זה לאו דווקא דם, לא כן?
ואני אוהב את שירתך, את הבהלה לשירתך.
מממ..יוסי, איזו עוצמה… האדום האדום הזה…מרחץ דמים.
והדמות השלישית -רישום מדהים שדוד וקרוע…
זה לא מרחץ דמים, חלילה.
יוסי,
אהבתי את הבעירה שיש במתרחצים הללו. אינני בטוחה שמים רבים יוכלו לכבות.
אוה! אוהב את ההקשר שלך.
איזו מין רחצה זו יוסי? דם ואש ותמרות אדם.
השלישי לא נראה לי מתרחץ, אבל אולי נרחץ עד כלות… ויפה מנוחת הלוחם.
הוא סתם צחק עלינו אמיר. שניכנס להתרענן ובום.:)
כיפק היי
אמיר, למה אתה כל כך "מלחמתי"?
אין פה דם וגם לא תמרות עשן, ובטח שאין פה לוחמים.
ואם הציורים היו כחולים, היה פה ים?
מה דעתך על "תשוקה"?
ועכשיו אלך לנוח.
מהמם!
נסחפתי, הגבתי לך גם אצלי…
תודה, איריס.
העליון והאמצעי – צבעים מטרפים, מבעירים מרהיבים.
התחתון – ענק
תודה, משה!
יפה מאד.
אוהב את ההתרחצות האקספרסיוניסטית הזו.
(בתחתית הבערה אוד בולבול מוצל)
יפה תיארת, עדי.
ותפסיק להתעסק בבולבולים שלי!
נשיקות.
ציורים מלאי עוצמה כוח ותנועה, האדומים איימו לצאת מהמסך ולהציף את החדר, השחור נשכב לו ליד המחשב שלי, ,עשית לי משהו
תודה על התגובה הנרגשת, חני.
איזו התעלסות. ואיפה מונח השחיין השני? מקווה שהוא לא על חסקה עם המציל הבלונדיני
אבל הוא היה ג"ינג"…
זה לא פשוט כשזה בוער…
כמו האמריליו.
חם אש.
🙂
אני חייב מקלחת קרה.
שחר מריו, לך להתקלח אצל המתרחצים של הוקני.
הכל אש. מן האש באת ואל האש תשוב. כל הקיץ, נערי האש רוחצים באש.הים אש, השמיים אש, הגווים אש. הזהר מן האש פן לא תתאושש. חכה לערב, כשנערי האש הופכים שרטוט חשוך.
wow!
כתבת לי שיר, מוטי!
תודה!
אוהבת את הציורים. השניים הראשונים יוצרים אצלי אסוציאציות שונות. רחצה של תחילת החיים או סופם.
אהבתי את הרישום בפחם.
דגל אדום! דגל שחור!
איזו רחצה מרהיבה ופסיכאדלית.
אני נתקלת בזה אחרי תקופה במנזר… אי אפשר!
חזק מאוד, אדומים מדהימים ואני מקווה שהמסך לא טועה. רישום מצויין, אהבתי.