בננות - בלוגים / / עונג שירה #2: צ'רלס ברנסטין
צאלה כץ - אתן ואנחנו, אנחנו ואתן
  • צאלה כץ

    ביוגרפיה? אפשר להתחיל מכאן: http://katzeela.googlepages.com ולסיים כאן: http://tinyurl.com/36m7s4 אין באתר תמונה שלי מפני שזהו אתר בו נשים אמורות לבטא את עצמן בדרכים אחרות מאשר מראה חיצוני. יחד עם זאת, גוגל יכול לספק את סקרנותם של הסקרנים.

עונג שירה #2: צ'רלס ברנסטין

"עונג שירה" שני ותחילה מספר הערות לסדר:
קוראים טענו שדיה לצרה בשעתה, אך התכוונו שמשורר אחד בשבוע זה די והותר. קיבלתי. כמו כן, נטען שלא יתכן שהשם "עונג שירה" אינו מושפע מ-"עונג שבת". לא ארגון הארכיון של גטו ורשה, אלא הבלוג של גיאחה. אז גיאחה, תודה על ההשראה ושתהיה לכולנו שירה שבוגי.

והפעם: צ"רלס ברנסטין.

נניח שהייתם מתבקשים לנקוב בשמו של המשורר הישראלי הראשון שעולה במוחכם למשמע המילה "אוונגרד". אבות ישורון? חנוך לוין? דוד אבידן? רועי ארד? הבחירה שלי הייתה נופלת. על אפרת מישורי, אבל הייתה נופלת. בכל זאת, אנחנו מדינה קטנה שמקפידה לשמר המון אויבים סביבה. בארה"ב, לעומת זאת, התשובה קלה יחסית. צ"רלס ברנסטין הוא המנהיג הבולט ביותר של תנועת "משוררי ש=פ=ה" (language poets), כנראה התנועה האוונגרדית ביותר "שתפסה" בשירת ארה"ב המודרנית.
עיקריה של התנועה הולכים בערך ככה: הם בעד להתנסות במלים, בעד לשבץ חוקיות לוגית ולעתים אף מתמטית בשירים, בעד להיות מודעים לכך שכל שיר הוא קצת "משוחד" בהיותו מבוסס על כללים חברתיים הנהוגים באותה תקופה ועל-ידי אותן חבורות-משוררים (ברנסטין טבע את הביטוי "אין סגנון כתיבה טבעי") והעיקר: הקורא הוא זה המעניק לשיר את משמעותו והוא עושה זאת באמצעות פענוח השפה כפי שהיא "מדברת" אליו או משתקפת בפניו. לפיכך, מתרכזים משוררי ש=פ=ה רבים בכתיבת שירים המתארים את אי-השקיפות של השפה ואת הקושי להעביר מסר בין הכותב לקורא. בין המשוררים המשפיעים על התנועה מוזכרים גרטרוד שטיין (בשאיפה בעונג שירה הבא) ו-וויליאם קרלוס וויליאמס.

מוזר? מסובך? יאללה, דוגמא. להלן צ"רלס ברנסטין בהקראה של Thank You for Saying Thank You. השיר מוקרא במלואו אבל נחתך באמצע לטובת קטע ראיון קצר ואז ממשיך. מתוך קטע ביוטיוב הלקוח מן הסרט SoundEye : Adam Wyeth and Keith Walsh

רוצים תמליל? רוצים תרגום? עליי:
katzeela.googlepages.com/thank_you_for_saying_thank_you_charles_b

נולד: 1950בניו-יורק סיטי למשפחה יהודית.
תיאור לא פלצני של השירה: מבריקה, מגניבה, מפתיעה, מצחיקה, פונה לשכל.
ממסד: הבנאדם הוא פרופסור בשלוש אוניברסיטאות מרכזיות בארה"ב וגם משך בחוטים של המון מיזמי שירה אינטרנטית. צריך לזכור שאוונגרד הוא כינוי לצועדים בראש המחנה ולא רק למוזרים. ואכן, ברנסטין לא זר למוזר, אך יש לו קהל רב של נאמנים ואוהדים, גם בקרב הממסד. הוא אפילו הופיע בתפקידונצ"יק בסרט "למצוא את פורסטר" של גאס ואן-סנט עם שון קונרי.
חתרנות: תנועת אוונגרד ושירה באינטרנט לא מספיק? אז ברנסטין יצא (חוצץ) נגד הרעיון לקיים חודש שירה לאומי בארה"ב במאמר משעשע ומבריק שמוטב לכולנו לקרוא ולהפנים.
www.press.uchicago.edu/Misc/Chicago/044106.html
ביקורת: לא חסרה. ברנסטין מוכר כמשורר חשוב, אך טוענים שמשוררי הש=פ=ה דחקו הצידה תנועות קנוניות אחרות. יש הטוענים ששירה כמו של ברנסטין יכולים לכתוב גם ילדים.
שימוש בניקוד: לא.
מדד גילמן: דוחפים אותו בסופי מבואות בתור חצי-קוריוז, אבל מרצה שנתפס בקסם יכול לחרוש עליו בקורסים מתקדמים.
נקודה אישית: כל מי שטרח לנתח את שירי "סופרפארם" (והופתעתי לגלות כמה) ושם לב לאמצעים האמנותיים ה"שונים", יכול למצוא דומים להם בשירתו של ברנסטין.
עיונוסף: ברנסטין ממליץ על ניסויים בשירה. ילדים, מותר לנסות לכם את זה בבית!
writing.upenn.edu/bernstein/experiments.html

3 תגובות

  1. רשימה מעניינת.
    תודה

  2. תודה צאלה! יש בך משהו… שונה, מיוחד. את קצת מפחידה אותי אבל בעיקר מושכת אותי. מאד מושכת אותי.

    לאה

  3. פשוט גאוני,
    נע על הגבול הדק בין שירה להומור 🙂

    כ"כ אופייני לצאלה , שגם רבים משיריה גובלים בהומור אמיתי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לצאלה כץ