אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
"תביא לי אחד פרלמנט, נטול-ג'ינס, מתערובת איכותית ודל-ניקוטין אם אפשר",
סחתי למוכר הסיגריות שלי היום.
הוא מעט השתומם. אבל לא יותר מידיי, בהכירו אותי.
אני, כידוע, אדם קצת מנותק מהסביבה, זו של העיתונים ושל מה שקורה בגלובאלי,
ולכן כשהוזמנתי אתמול לפגישה כלשהי בכנסת (לא, זה לא קורה לי הרבה …),
והתבקשתי ע"י המזמין לבוא לבושה שלא בג'ינס, קודם כל נעלבתי.
חשבתי שהמזמין מתריס מראש, עוד מבלי להכירני, על צורת לבושי החפיפניקית-פריקית המשוערת,
ומתנה את פגישתנו מראש בהתנהגות קצת יותר רישמית שלי.
כשאמר לי שמדובר בחוק שהעבירה דליה איציק, לפיו כל עובדי הכנסת ואורחיו חייבים
לעקוב אחר קוד לבוש חדש שאומר: לא לג'ינס, כפכפי ים, גופיות חושפות כתפיים וכולי,
חשבתי שהוא מסתחבק עימי ואמרתי "דיייייייי נו, אתה לא רציני".
הוא נשבע שדובר אמת הינו.
מלמלתי משהו על "בסדר", וחטפתי מיידית את הקבס.
לא ממנו, הוא משלנו נראה לי, אלא מכל ה"מקומות" האלה.
המקומות האלה, שהצלחתי להתחמק מהם בהצלחה לא רעה בשנים האחרונות.
גם ככה אני בחופש כבר תקופה ארוכה מאד, אני אחד האנשים שהכי שונאים ממסד שאני
מכירה, ועוד יותר: חוסר דמוקרטיה.
אחת הרגישויות הגבוהות יותר שיש לי היא לחוקי שררה חסרי תבונה למיניהם,
שמלאים בפחד ורצון להפחיד אחרים, ובעיקר: ברצון לטייח את העוולות האמיתיות שמתרחשות
בזירה מסויימת.
ג'ינס? ג'ינס הוא לבוש לא מכבד ולא מכובד ? האמנם ??
אם זה לא כלל שרירותי, אני לא יודעת מה זו שרירותיות.
הג'ינס כמדומני קיים כבר כל כך הרבה שנים ורק משתבח חברתית ואיכותית עם הזמן,
רק במוסדות שאבד עליהם הכלח אוסרים את לבישתו, ועוד במוסד כמו "בית הנבחרים"
שלנו, שאמור לייצג את העם כולו, אסורה לבישתו ?
מה היה אומר בן גוריון, ראש ממשלתנו הראשון ? זהו, שהוא לא היה אומר, כי הוא היה נעצר
בשער הכניסה על לבישת מכנס חאקי קצר, וכניסתו היתה נאסרת בשל "אי כיבוד המקום".
לעומת זאת, איציק וחבר מרעיה, בתסרוקות התרנגול של חלקיהם, על חליפות הארמני
היוקרתיות שלהם, אבל עם דרגות המוסר מן הירודות שבציבור הירוד גם ככה שלנו,
הם לבושים לא בג'ינס, על כן הם "מכובדים ומכבדים".
נטולת ג'ינס משוקץ ועטויית שחורים מחוייטים דוחים הגעתי לשער הכניסה למשכן ה"כבוד" הזה,
ומצאתי בדיוק את אשר צפיתי:
עשרות מבקרים ואורחים ממש כמוני, שמנסים לעבור את הבדיקות בשער.
רק שחלקם לא הוזהרו מראש, ולכן נצפו כמה מאורעות
שעכבו את כל התור כולו והמראות היו… אכן קשים:
בחורה שהגיעה בג'ינס המשוקץ ולא הורשתה להיכנס לתדהמתה.
בחור בסנדלים נאות וחדשות, אבל סנדלים, שהציע לשול את סנדליו מפאת כבוד המקום,
אבל מהלעשות, נעלי ספייר אין לו בנמצא, לא הורשה על אף כל העצבים להיכנס.
הוא סב על עקבי סנדליו המצויינות חזרה אל השפלה.
בחורה בגופייה מחוייטת, אבל בכל זאת, הכתפיים חשופות, לא הורשתה להיכנס,
עד שמישהי השאילה לה כיסוי כתפיים, ממש כמו בבית כנסת כשמגיעה החילונית התורנית,
או כמו בביקור אנתרופולוגי במאה שערים.
אני הייתי המומה מהמראות, אם כי מעט מורגלת.
לא יכולתי להפגין יתר מרדנות, כיוון שבאתי לפגישה שבה מתנהגים יפה,
וזה ממש אבל ממש לא היה הזמן להתמרדויות שלי.
אבל בער בי, בער בי כל העניין הזה, ואני ממש לא בטוחה אחרי המפגש הכ"כ חזיתי הזה
עם מה שמחוץ לבועה שלי,
שבא לי לעזוב אותה.
אוחחחחחח בועה חביבה שלי, בועה מתוקה וחופשייה, נעולת סנדלי שורש או יחפה,
עם צמה או פזור, בהיאחזות הנח"ל או מחוץ לשעריה,
בג'ינס או שארוול מהודו, בחצאית או בשמלה מתנפנפת, אולי סתם בגופייה ומכנס קצר,
חמושי בועות-סבון נבוא ונפדה אותך יום אחד, יא בת-ציון.
ועד אז, אני יודעת שאני עוד כל כך אתגעגע אלייך, אבל אין לי ברירה. מצטערת מראש.
אבל כמאמר השיר "ירושלים עיר הקודש, למה ומדוע לא נתת לי בזה החודש יומיים בשבוע ?",
אין לי ברירה אלא לעזוב את הבועה בצער, ולחזור היישר אל לב הקלחת.
מגוחך, "הכנסת" ממש מהווה דוגמא לעם ישראל. דביקתם בלבוש נראה כמו ביקור בבית המלוכה באנגליה. איפה זה ואיפה זה. זה מה שנאמר, הכול הפוך במדינה, שדווקא מקפידים על דברים טפלים כדי להתעלם מדברים חשובים יותר. ורק אנחנו יודעים על מי מדובר. אין ספק שמה שחווית הרגיז אותך מאוד, גם אותי היה מרגיז.
תסבירי לי בבקשה עוד משהו רונית, את עוסקת בהייטקיסטית-מחשבולוגיה (מקווה שכתבתי נכון) רק שאינני יודעת מה זה? אשמח לקבל ממך הסבר, זה נשמע לי מעניין.
היי יעל.
כרגע אני מובטלת.
בחופש…
אני אשת מחשבים, עבדתי בחברות הייטק בעבר.
חלומות מתוקים על ג"ינס וקפקפים-כפכפים? ואבטלה עם דמי .
לפחות שתצאי מהבועה תפגשי את החיים האמיתיים ואנחנו נקרא איך את קורעת אותם.
הו לה לה!
אני חשבתי שהתקנון הזה תקף לגבי עובדי הכנסת ועוזרים פרלמנטרים ובזה יש בעיני היגיון.
אבל כל אחד שבא לשם????
איזו בדיחה.
אז מה???
את מתחילה להתחייט בחליפות דודה והולכת לעבודה החדשה?
צריך גם סיכת זהב בדש ותסרוקת נפוחה מספריי או שאת כל פרטי הסטייל פולני-דודה-שיק דלילה" איציק משאירה לעצמה?
כלללל המבקרים, כלללל האורחים,
כולם כולל כולם, כולל אנשי השיפוצים !! ויש איתם המון "בעיות", כי רובם לובשים ג"ינס.
ראיתי גם מלא צלמים ואנשי תקשורת שברור שרק ג"ינסים יש להם בארון,
ונצפו שם לבושים כל אחד במן מכנס שכמעט בטוח שהלוו ממישהו, כי הוא לא היה במידתם ונראה תלוי עליהם ואאוט אוף קונספט לגמרי.
מצד שני, דווקא חברי כנסת לא חייבים בציות לחוק האדיוטי הזה:
ח"כ המצויינה שלי יחימוביץ" לובשת רק ג"ינס, ולה לא מעירים, אבל דווקא לעוזר האישי שלה, לא נתנו להיכנס, ועל כן היא מתנגדת עכשיו לחוק המפגר הזה.
דווקא היום בחברות הייטק , באקדמיה
וכולי, באים איך שרוצים, רק מי שעוסק במכירות מול לקוחות עליו מקפידים, ובזה יש מין ההיגיון.
מה שתיארת בכנסת ממש טפשות מהולה בבדיחה.
תיאור חינני וחייכני.
בדיוק. מחברות ההייטק אני רגילה לבוא הכי ביזארי שלי או הכי אמנותי.
הייתי רגילה שאנשי המחשבים ואני בתוכם יכולים להתלבש ובאופן כללי להיראות גם כמו יצורים מהמאדים,
כי כולם רגילים לזה שהם טיפוסים מוזרים, וכל מה שמצפים מהם זה להבין את המחשב, ויותר משתדלים לא להטרידם בהבלי העולם הזה.
וככה אהבתי.
מאד לא מוצא חן בעיניי סגנון השולה-זקן-דליה-איציק הזה ואני מקווה שלא אאלץ להיות חלק מכל זה.
מדהים ומגוכח. כל הכבוד שהעלת את הנושא. O.
איך את מעולה בלההיא למודעותנו אבסורדים כדוגמה זו. אלופה.
תודה על המחמאה.
תקראי את הפוסט שלפני, על הבריכה.
אני אומרת: בשביל מה צריך לינקים, כשאפשר להמליץ על עצמך מילולית בכל הזדמנות ובפני כולם ??
:))
אז אולי שיעמידו משקל בכניסה לכנסת וכל אדם השוקל מעל 100 ק"ג לא יורשה להכנס? כלומר, אם אסטתיקה, אז אסטתיקה. אני לא ראיתי שום דיון בשום פרלמנט בעולם שיש בו כל כך הרבה עוגות, בורקסים, עוגיות, מיצים מכל הסוגים על השולחן כמו בארץ. פואד, בייגה, יהלום, ישראל כץ והרשימה עוד ארוכה יכולים ללבוש חליפות, אבל הם תופעות מאוד מאוד לא נעימות לעין ,בהרבה יותר מבחור צעיר בסנדלים או בחורה עם גופיה!
:)))))))))))) נכון.
תודה, סילב.
וידויה (האחרון) של הגולדי, עכשיו אצלה בבלוג – המסכה יורדת – אל תחמיצו!
הבועה גדולה ועוד רבים וטובים בה, לא נטשוה. ועדיין אפשר להסתובב גם מחוצה לה עם הסממנים שלה ועם האביזרים והאוירה הטובה – אני עושה את זה במוסדות העבודה שלי (בתי ספר) מרגישה שונה ומיוחדת אך גם מקובלת ולא דחוייה,אולי מישהו מרים גבה, אז מה.