בננות - בלוגים / / שיר שלי בזוטא
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

שיר שלי בזוטא

נתח אהבה.

http://zuta.bhasofer.org.il/?p=3950

בתיאבון 🙂

9 תגובות

  1. נתח יפה, רונית, ורק שלא יבקשו ממך לזרוק איזו עצם 🙂

  2. יפה לך רונית 🙂
    המעבר הזה מ"בראשית" למסעדת בשרים "הכל כלול"

    אהבתי !

  3. איריס אליה כהן

    זוכרת את השיר הזה, אם כי הוא היה ערוך אחרת…לא? אני זוכרת שכבר אז אהבתי, וחשבתי שמעשה האהבה תמיד מתואר באמצעות פעלים של אוכל, והנה פה האהוב הוא האוכל עצמו… מאד חושני.

    • רונית בר-לביא

      נכון, איריסקה, אחת השורות שונתה קצת.
      האהוב הוא האוכל עצמו – במובן מסוים, כן.

      אבל לא במובן שכולם חושבים לגבי השיר.

  4. בהחלט מעורר תיאבון הנתח הזה, וגם די אירונית ומצמררת האנלוגיה בין אהבה לקרניבוריות לסינטה, או לפילה

    • רונית בר-לביא

      מוישלה, ברובד הנגלה יש אולי קרניבוריות (?) לא חשבתי על זה כשכתבתי את השיר,
      אני לא זריתי לתוך השיר תאוות אכילה של בשר דווקא,

      אתה מכיר את זה שרוצים לנשק ולנשק מישהו ו"לאכול" אותו, אבל לא במובן הסטייקי של המילה ?
      ושזה שמיימי ?
      וממלא ? (נפשית בעיקר).

  5. רונית בר-לביא

    תודה לכולכם –
    יואוו, אני כבר לא מספיקה להיכנס ולהגיב על התגובות, אולי כי כשקראתי אותן עניתי לכם בליבי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא