אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
החמה נסתתרה בינתה.
אספה קרניה המטיילות
וכל אשר לה,
ומאחורי ענן גדול שחור,
במטפחת לראש ושרפרף לרגליים,
היא יושבה, סורגה.
אפשר שכך היא אוגרת
בינה אחרת.
אני והעיר הקדושה
החמה נסתתרה בינתה.
אספה קרניה המטיילות
וכל אשר לה,
ומאחורי ענן גדול שחור,
במטפחת לראש ושרפרף לרגליים,
היא יושבה, סורגה.
אפשר שכך היא אוגרת
בינה אחרת.
ברוך שובך עם בינתך המיוחדת
הי ענתוש,
איזו קבלת פנים חמה, אני לא זזה יותר 🙂
האמת שלא בדיוק הלכתי ולא בדיוק שבתי.
ההגדרות תמיד מצמיתות אותי ומחייבות. .
לפעמים אין ברירה אלא להשתמש במילים שמגדירות דבר מה ולו מצב קיומי זמני בהחלט… גם אני בעיקרון עמלה לבטל כל הגדרה, קודם כול את אלה שבלב. והלב שמח שפירסמת שיר אחרי כך וכך זמן. הנה הצלחתי לנסח קצת אחרת.
ענת, את מקסימה.
תודה לך ולליבך החם 🙂
ואגב, לאחרים מותר להגדיר לגביי, לי לא.
ברגע ש-א-נ-י אומרת הלכתי או שבתי, זה מגביל אותי.
לכן אני לא מכריזה.
איך כאן ?
והיצירה שלך….. זורמת בינתיים, אני יודעת.
הגדרה מעצם טבעה היא אנטי זרימה. את ואני נזרום בשובה ונחת אהדדי.
חמה חמה, וסורגת? זו אולי ההוכחה הניצחת שאכן נסתתרה בינתה מרוב שהיא חמה…
שלום רב שובך רוניתה נחמדת (מארצות החום וכו')
איך מתאים לך, אמירוש 🙂
ברוך הנמצא, וחסרתם לי.
לא תמיד בא לי לכתוב ו/או לקרוא.
נראה לי שאגיע הערב לערב שירה.
ראו הוזהרתם 🙂
היי רוניתה מתוקה, ברוכה השבה! יש לשיר הזה ניחוח ילדי, חמים כזה, אקריא אותו לקטנטני.
נשיקות ושבוע מעולה בפתח.
איריסקה,
תודה.
כן, גם אני הרגשתי משהו שמדבר לילדים בזמן שנרקם בראשי השיר,
אבל התוצאה הסופית, לא בטוחה …
שבוע נפלא !
הי רונית
והי לתמונה החדשה שלך ?
"החמה נסתתרה בינתה" , מעולה !
נראה לי שזו יכולה להיות הסיסמה המושלמת של
הירוקים !
ריקיל'ה,
תגעגעתי.
באמת סיסמא לירוקים,
והיום כולם ירוקים כבר, ככה נדמה לי.
עם כל הצרות הסביבתיות האלו.
שיהיה חמים וגשום, לא ?
ברוך שובך רוני לאחרונה תהיתי לאן נעלמת לנו
העיקר שחזרת
הגיע הזמן שהיא תאגור בינה אחרת
בינתיים כדאי שגם אנחנו נתחיל לאגור…
שיר חביב עם מטפוריקה שמזכירה ספור אגדה
רונית כמובן
חנה יקרה.
כמה כיף לחזור למקום שמבינים בו אותך.
זה מאד לא שכיח בשאר המקומות בעולם ….
חורף חם וגשום. אולי.
רונית הי,
יפה בעיניי. מרמז שעלינו (בין כיחידים, בין כזוג, בין כמשפחה, בין כאומה ובין כמשפחת האומות) לאגור בינה אחרת, אולי כמו של האמהות שלנו המסורות למלאכתן — מלאכת ההתמדה ביישות.
תודה — צדוק
צדוק – יכול להיות שפשוט כולנו צריכים ללמוד לסרוג :)))
תודה, ממש הבנת.
אתה מדבר על אמהות באידיאל המקובל.
אהבתי, וגם מזדהה עם ההיעדרות, פשוט החיים…
נכון, אומינקה.
תודה.
לא ראיתי שהעלית . אוהבת. חומר ל…סריגה
חומר טוב, מירי 🙂