אני המלצרית שלך להערב

האם תיאות לטעום
ממבחר המתאבנים,
אדוני,
בטרם תסב אל שולחן.

אני המלצרית שלך להערב.
[לגופי רק עלה תאנה]

שב כאן בנוח,
אני כבר אדאג לכל.
[פשוֹט המעיל והכובע]

חכה רגע קט ואחמם לך
את הצלחת,
אפרוש עוד מפית, אוסיף אצטרובל
ואדליק את הנר,
ככה זה טוב.
[כמה גשום היום ברחוב]

האם לקשט לך עוד תוספות?
שאמזוג ביד נדיבה
מיני רטבים ורוקט,
האם להדק בקצוות, או לפרום ?
איך אתה מעדיף אדוני, את
הבשר שלך,
נא או עשוי,
מדיום או רייר ?
האם להוסיף ירוקים ממקרר ?

שמא עלי להקפיד
על גזיזה מדוייקת
של עשבי התבלון
כמו שיח נוי
מטופח למשעי.

[שרק למבט יחולל נפלאות
במיצי קיבתךָ
ואחר יותירך
עירום ועריה
מבוסס בסבך בדידותךָ
הקירחת,
חופר עמוקות
בצלחת ריקה]

לגופךָ, אדוני,
ממש כמו לגופי,
רק עלה תאנה.

בוא אדוני ונברח
שנינו ביחד
אל תוך המטבח,
שם חם ולא לח
והכל סמוי מעין,
שם הכל גולמי, בחיתוליו,
אין אצלנו משגיח,
גם הטבח כבר הלך.

היום כבר מחשיך
ונגמרה לי המשמרת
ואתה אדוני,
כל-כך…
מוכרח.

לא אומרים לא לגברת.

(התפרסם לפני כשנתיים באתר אחד מצויין במדור שירה ופרוזה, יש לינק מימין אצלי בבלוג)