בננות - בלוגים / / אני רוצה להתוודות
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

אני רוצה להתוודות

 

 

 

1. אני רואה האח הגדול.  
2. אני נהנית מזה.

זהו, פרקתי.

(ולכל האמנים המנותקים והאליטיסטים שכולנו: תוכנית ריאלטי בערוץ 2 שכשמה כן היא:
האח הגדול).

אז מדובר ב16 חבר"ה די סתומים ושטחיים וגם לא בדיוק חסידי אומות העולם, שנמצאים בוילה 
"מפנקת" (בלעעע על כל תצורות ההטייה של השורש פ.נ.ק בשנים האחרונות),
ומצולמים 24 שעות ביממה, כולל בחדר השינה המשותף, הכל כולל הכל, אולי רק לא בשירותים 
(וחבל שכך, כנראה שעוד יש למה לשאוף !! יש !!),
ומעודדים ללא הפסק ע"י ה"משימות" הניתנות והתנאים שהם מקבלים, פשוט מקבלים עידוד
סמוי וגלוי, ובמיטב המסורת של ערוץ 2,
לפתח אגואיסטיות ומגעילות ברמות מרשימות אחד כלפי השנייה.

עד כאן התקציר, והאמינו לי, הוא עוד מפורט לעומת ה"תוכן" האמיתי …

מה שקצת הפתיע אותי הוא מידת ההתעניינות שלי בתוכנית,
הרי לכאורה לפנינו תוכנית שאפשר לא לגמור לדבר סרה עליה ועל מה שהיא מייצגת, 
ומצד שני, כמה אפשר לצקצק.

זה נורא משעמם אותי לצקצק.

ככה יצא שבערב-שניים של שעמום "צפיתי", ככה בהפוך על הפוך.
ונוכחתי……….. שאני מסוקרנת.

אמנם האינטיליגנציה הכוללת של כל המועמדים מלבד אולי שניים (שפרה וצבר),
או יותר נכון הרמה האישית, ואני לא מדברת על טוב לב או משהו כזה, 
אלא על כמה הם מעניינים חבורת החבר"ה האלה,
(לגבי רוב המועמדים: הכרתי כמה פרות באחו שהיו הרבה יותר מעניינות), 
שואפת לאפס,
אבל שמתי לב,
שהתוכנית מעניינת אותי, כי כל חבורה של בני אדם מעניינת בסופו של דבר.

אני יושבת ובין הפרסומות (הפסקה ראשונה: כלים בכיור מלא, הפסקה שנייה: סלט ואורז !!,
הפסקה שלישית: שנה טובה לכל הקרובים בטלפון) צופה בהתנהגותן של 16 בריות שנמצאות באותם
מטרים רבועים למשך שלושה חודשים, ולומדת.

שאלתי את עצמי אם ירדתי לזנות, שאלתי את עצמי אם התקהו חושיי עד כדי כך שאני מסוגלת
ליהנות אפילו מתוכנית מסוג כזה, בדקתי ונדמה לי שלא … נדמה לי שלא… נדמה לי שלא …. בום.
חשבתי, אולי מדובר בהאצה של רמת החושך והאובדן שכל החברה שלנו נמצאת בה.
אני אפילו לא מתחילה לכתוב איזה זעזוע ואיזה רף חדש של אלימות, חושך וגיהנום קבעה בעיני
תוכנית המופת שנקראה "המטבח".

אז אני חושבת שכן, יש התדרדרות שחלק ממנה נובע גם מהחושך שבוחרים להקרין לנו באופן
שיטתי ומתדרדר במורד, ערוצי התקשורת, כשהמזוהמת ביותר (או שמא המראה המבריקה ביותר)
היא אולי ערוץ 2.

מצד שני, אני מסתכלת באומץ לאחרונה, ואני כבר לא כל כך בטוחה שמדובר בחושך.

יש שתי אפשרויות:
או שגם אני התדרדרתי כי זה מה שקורה למי שמזדהם מהמדיה ומושפע ממנה,
או שישנה אפשרות נוספת, והיא הרצון לצפות ניכחה במתרחש.

זה מה יש ?
חושך אתם רוצים להביא ?
שטנים מרקדים יחדיו ?
אנשים חוטפים זה לזה את חטיף הביסלי ושולחים לגיהנום אחד את השני ?
פרסומות של בחור עם רסן ובחורה חושפת שיניים והופכת לשטן עלי אדמות רק בכדי לקבל
את חטיף ה"איכסה אקסטרים" שלה ?
יאללה, אז ניצפה.
זה מה יש,
וכדאי לנסות לפחות לדעת בפני מה אנחנו עומדים.

כי רק עם זה נוכל לעבוד.

נדמה לי שמי שמרגיש מבולבל מול כל "שפע" הצחנה, כדאי לו שיסנן.
כי צריך לשמור על המידות.

אבל אם מדובר בפשוט לדעת, להסתקרן ובלי שיפוטיות פשוט להסתכל (הסתכלות מושכלת)
במה שמניחים לפנינו,
יכול להיות שבעתיד העניין הזה יוכל לשמש אותנו,
בכדי לדעת קודם כל מי אנחנו היום ואיך אנחנו נראים.

הצעד הבא יוכל אולי להיות, מה אנחנו עושים עם זה.

אבל זה קצת רחוק כרגע,
וגם שנייה, אני חייבת להיכנס לאתר של קשת, כי לא ראיתי עוד איך עבר היום על צבר ועל שיפרה …
וראינו יותר מידי רמזים למשהו שהולך ומתחמם שם…

אז אולי בפעם הבאה אכתוב,
על מה עלינו לעשות עם כל שפע הזבל שמסביבנו,
ואיך ללמוד להפריד נכון את האשפה,
עד אז,
אתם יודעים איפה אפשר לחפש אותי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

11 תגובות

  1. אני הייתי מכורה לפרויקט Y שהיה ב"יס" לפני איזה חמש שנים. תוכנית די דומה. הייתי מכורה לבושתי לכל שתי העונות. ומאז נגמר לי סופית מכל הראליטי שבעולם. ב-2000 ראיתי קצת "ביג ברדר" בערוץ האיטלקי, חחחח. היה יפה דווקא. הרבה כוסונים כבשו את המסך.

    אז אני מבינה אותך לגמרי. יש בזה משהו ממכר.

    • רונית בר-לביא

      יעלה, ידעתי שאת בת ברית בקטע הזה.

      יש משהו מהנה לפעמים בזבל הזה.

      בכלל, אני חושבת שיותר מידי "בריאות" מאד לא בריאה לבנאדם.

  2. אני מתוודה שאני רואה כמעט כל פרק בלרדת בגדול, ואני ממעט לראות טלוויזיה. זה עושה לי את זה, שבריאליטי אנשים שכבר לא יכולים לנשום מרוב שומן מורידים ומשתנים קיצונית.
    האח הגדול – לא החזקתי מעמד אפילו 2 דקות, גם לא בהישרדות וגם לא כוכב נולד – בכל אלו כלום.
    ספרי לנו מה יהיה בסוף.
    שנה טובה.

    • היי רונית ,אני התמדתי ב"השרדות" ריתקה אותי שם הדינמיקה האנושית של מה לא נכון, ואיך טבעו של האדם מתבטא לא נורא לראות ראליטי, כדי להתבונן אנתרופולוגית במציאות ולהגיע לאי אלו תובנות

      • בעיני זה משעמם פחד אבל הישרדות עשתה לי את זה – והיו עוד כמה זבלים שאהבתי בחיי. למה לא?

        • רונית בר-לביא

          איציק, חנה ומיכל –
          צריך להקים קבוצת תמיכה :))

          כן, חלק מהריאליטי אולי אפילו עוזרות בקצוות, כמו שתיארת, איציק את "לרדת בגדול" (בחיים לא ראיתי).

          אבל העיקר הוא ברייטינג, והוא גם המטרה העיקרית של כל הריאליטי, ואסור לשכוח את הציניות.

          אני ממש לא בעד ריאליטי, הם רק עוד סממן בעיני של ריקבון החברה שלנו,
          אבל בקום לצקצק,
          אם מזדמן מולי, אני צופה כשיש לי זמן.

          הן בנויות ככה שאפשר גם ליהנות ולהתמכר להן,
          אבל מעבר לזה אני מקפידה לצפות גם צפייה אחרת.

  3. מעדיפה לא להיכנס ושלא להתחיל עם זה…. כנראה זה הכל או כלום.

  4. מירי פליישר

    אני הולכת לחפש איפה הזבל משודר ולהזדבל קצת
    אפשר קצת פרטים?

    • רונית בר-לביא

      ערוץ 2..
      ימי ראשון בערב 21:00
      וימי שלישי.

      אמנות איכותית ומרתקת 🙂

      • הי רונית
        לפני שבועיים נקלעתי למוסך ונאלצתי להמתין שם כמה שעות. על הקיר היה מסך עם מה שנראה לי כשומר מסך. ניגשתי ועמדתי להתחיל לגלוש לי לענייני כשלפתע שמעתי קריאה "לא! אני מסתכלת!" מאחורי ראיתי את בת דמותו של המסך: שומרת ספה. גם היא נמצאת בחזיתו של רהיט, לכאורה זזה. הכתה בי התובנה: אז זה "האח הגדול" שכולם מדברים עליו! הרשיתי לעצמי להתבונן על מנת להבין על מה כולם מדברים. ראיתי בחורה עומדת ומצחצחת שיניים. היה לא ממש מעניין. שומרת הספה היתה מרותקת. הלכתי לדבר עם המוסכניק וכשחזרתי היא היתה עדיין שם אבל המצחצחת כבר החלה באיפור ובתסרוקת. ניסיתי לעטות על פני הבעה עסוקה כדי ששומרת הספה תתן לי להשתמש במחשב, אבל כיוון שהיא ידעה שאני תקועה במוסך בדיוק כמוה, היא גם ידעה שאין לי לאן למהר, והמשיכה לשחק אותה "אחות גדולה" של המסתרקת הטלויזיונית. אילו רק ידעה זו מיהם אחיה ואחיותיה החדשים! אחרי שש דקות של מלחמת גלי-מוח קדחתנית השומרת נשברה ואיבדה עניין ואני התיישבתי לי וגלשתי ליד2, אתר הבית שלי, בפעם המי-יודע-כמה, לחפש בית חדש. ברשת יש הכל ובזול!

        • רונית בר-לביא

          מי את, עלעלית,
          שהצליחה להגיע עד לפוסטים
          הישנים ביותר שכתבתי ?
          (פקח הדייטים ..)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא