ארכיון חודש: ספטמבר 2007

מרוב פחד

    הם  מכניסים אנשים לשאבלונות, עושים מאמצי על למיין ולסווג ולתייק, ריבועים ריבועים קטנטנים, ללא אויר ללא זמן ללא אמת. העיקר להמשיך לתייק. הזמן קצר והתיקייה מרובה, והיא גדלה ותופחת, ולהם אין, אין להם נחת. במנוחה בוודאי שאין בהם נחת, לכן מבצעים ועושים ויוצרים יש מאין, גם חושך מאור לפעמים, העיקר שיהיו נתונים. עם נתונים אפשר להתמודד, הכלום והריק ...

קרא עוד »

אני מכבס, משמע אני קיים

        אני מכירה בחור אחד שגר לידי. "מכירה" אולי מלה מוגזמת, בוא נאמר שיש בחור שגר לידי שאני יודעת על קיומו. ואיך יודעת ? פעם נקשתי נכנסתי ביקשתי קיבלתי (סוכר, קרציות). מעולם לא נתקלתי בו שוב, מעולם לא ראיתיו מחוץ לדירתו ולא בדרך אליה או ממנה, או בחדר המדרגות. אבל פעם בשבוע, בדיוק נמרץ, קיומו היה מתגלה. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא