נטע אלקיים אמנית
"אל קודס" – נטע אלקיים
מיצג מתמשך
לפני כמה ימים אבא שלי בא מהדרום לבקר אותי בירושלים
נסענו במכונית המשפחתית הממוזגת על הכביש של המלך ג'ורג'
ברמזור שבדיוק התחלף לאדום עצרנו להביט שמאלה
כעת היינו ליד גן ירוק ומטופח שמעבר לכתפו הציצה טחנת רוח
במרכזו מיזרקה ענקית מתפרצת מים ובתוכה ילדים שחומים מתרחצים
אמהותיהם משגיחות בפנים מוסתרות רעלה לבנה ואבותיהם
מאיימים בחתיכות קרטון על חלקי בשר לוהטים מלאי עשן
היה שם גם מדרון רחב שפנה לכביש
המדרון לא היה מכוסה בדשא ירוק
אולי בגלל זה עמדו שם גננים ושתלו פרחים לבנים על רקע פרחוני סגול
השמש הייתה חמה והם מידי פעם עצרו לנגב את הזיעה
לפני שהבנתי מה קורה שמעתי את אבא אומר ספק לי ספק לעצמו בקול רם
"יה אללה, תיראי מה זה…ערבים שותלים את המילה ישראל…"
הרמזור התחלף לירוק ואז הבנתי מה קרה
זאת הייתה פעם ראשונה שאבא שלי הביט שמאלה.
המיצג יתקיים ברחבת 'המשביר' רח' קינג ג'ורג'
בתאריך ה-7 לספטמבר ביום ב' במסגרת
אירוע פתיחת עונת התערוכות בירושלים
.jpg)
חריף
היי מירי. תודה על תגובתך
למה חריף?
התכוונתי שנון, חכם
חריף עם תקווה
חריף עם תקווה?
יעני כמו לאכול כנאפה בשבי האיראני?
או לקבל מילגה ללמוד באפגניסטן?
או שמא חריף עם תקווה
כמו לשמוע את הג'ינגל של הסחוג של ביטון במנגינה של 'התקווה'?
חריף עם תקווה כמו לעוף עם "אל בוראק" למשחק של ביתר להתעכב בפקקים ולזמזם בנתיים, ככה בשביל הכיף, את הפזמון של ירושליים של זהב בלחן ההמנון הפלסטיני.
תפס אותי במיוחד הילדים ששוחים במזרקה. מנהג מזרח תיכוני
מבורך שהופך קונסטרוקציות דקורטיביות מגוחכות של עיריות לדבר שימושי ומהנה.
ותאור המתרחש.. כמו ברור מאליו, כדרך הטבע ממש
הערבי הוא זה העומד בשמח המכה ללא רחם. עוד דקורציה מונציפלית.
אבא שלך הבריק, אפילו יותר ממך.
בהחלט יש תקווה
אני אופטימי
=בשמש המכה ללא רחם
לכולם אתה עונה פצצות מרגמה? אותו שטנץ? איזה שעמום, תהיי קצת יותר יצירתי.
מכירה מעולה את המקומות והמראות שהזכרת, נטע.
ירושלים מלאה בפסטיבלים, מיצבים, מיצגים, מסיבות רחוב, כל מיני דברים לאור ירח, והמון הילולות בחודשים הנוכחיים. תענוג למי שמחפש זאת.
תקווה
פתאום התמלאתי תקווה
מהפוסט שלך
מהילדים במזרקה
ובאמת קלע מר כהן
זה ממלא באופטימיות
שאולי יש עוד תקווה
לאלו שזוכרים מהי פשטות
מהו אור שמש לוהט ומסנוור
ומהו טעם זיעתם הניגרת על שפתיים סדוקות
אלו מאיתנו שתל אביב היא ביצה לחה עבורם
מלאה במיני ציקי ארדים מעייפים צבועים וזניחים
המלהגים ומלהגים דברי סרק
תפדלי
נטע, זה מעולה!
תיאור התרחשות קטנה, אינטימית, שמצליחה לקפל בתוכה באופן פשוט, ויחד עם זאת מתוחכם ומבריק, את כל התסבוכת הפוליטית המיוזעת.
אב ובת (בין דורי), נתיבות וירושלים (פריפריה-בירה), הוא – מהדרום של הקסאם, היא – בעיר שחולקה לה יחדיו. ימין ושמאל (האב והבת), והכי מדהים – "שותלים את המילה ישראל" – כאילו לא רק בגננות עסקינן ובפרנסה, אלא שהערבים נוטלים חלק בשתילת (ובניית) "הישות הציונית" במרחב המזרח תיכוני. והאבא שפתאם (מבלי משים) מביט שמאלה (תנועת העין משתלבת עם תזוזה פוליטית לרגע קט. גדול!), עוד אומר "יא אללה". גם הם שתלו בו משהו, לא?
חבל שערב השירה בירושלים לא קורה היום. היית באה (זה עוד קצת שמאלה מקינג ג'ורג'. חחח…) כדי שאדביק לך כזאת בוסה על הקטע החזק הזה.
בהצלחה במיצג (לא באת? לא בא! תגובה מזרח תיכונית קלאסית!)
🙂
וואיי שחר תודה רבה
איזה מתוק אתה
אני כבר התנצלתי שלא באתי…זה לא היה בכוונה אני נורא התבאסתי
תודה על הבוסה הוירטואלית
לא ניגבתי את הלחי אחרי:)
נטע, זה נאמר בבדיחות הדעת.
אני יודע שהתנצלת (קראתי בבלוג שלי את תגובתך המקסימה). אבל בכלל אין צורך להתנצל. אני מכיר את זה היטב. מעבידים אותנו בפרך, ולפעמים אין זמן. שטויות, חומד. עוד ניפגש!
ידיעה שהגיעה זה עתה
ואני פותחת אותה בפני כולכם
קיבלתי טלפון כעת מהאגף לאומנויות של עיריית ירושלים שהחליט לצנזר את המיצג עקב משמעויותיו הפוליטיות
האם לעשות מיצג אחר או שפשוט להתייאש ולא לעשות כלום?
כל השיכנועים שלי שבסכ"ה מדובר במחווה לאותם גננים ובפעולה המתחקה אחרי כתיבת שפה זרה שהיא תרגום כפשוטו למילה ירושלים- לא עזרו
מה אני צריכה לכתוב בערבית כדי שזה יעבור בשלום? "חומוס אחלה"?
אשמח לעצות
מחכים לתשובה ממני אם אני משתתפת בכל זאת באירוע או לאו.
האם להיכנע ולשנות נושא? או לנסות לעדן את המשמעות?
או לא להשתתף בכלל?
נטע
הי נטע
אני לא יודע מהו המיצג שהתכוונת להעלות בחסות עיריית ירושלים אך העיקר לא לחמוק מהמסר אותו את רוצה להעביר. אפשר לחשוב הכיצד בתחבולות לעשות להם מלחמה (לנותני החסות) ולהזמין את המסר (הכיתוב בערבית) להיכנס מהצד ולהשתתף.
או
לזוז מטר אחד מאותה "חסות הרשמית" ולכתוב את שצריך להיכתב.
לפני כ25 שנה הצבתי (במסגרת אירוע של גלריית אחד העם 90) כתובת אש לכל רוחב שדרות רוטשילד בתל אביב. כתובת האש היתה המלה ישראל בערבית.
וכאז כן עתה ובכלל לא בטוח שצריכים לדאוג לכך שזה יעבור בשלום.
איחולי
עת לשרוף ועת לשתול
ישראל
תגידי להם שאת מוזמנת גם לתל אביב- אמיר? ושכשתופיעי בתל אביב תספרי איך לא נתנו לך להופיע בירושלים.
ואם המיצג יעלה כשהוא כתוב בערבית שיעלה! אל קודס הקדושה…
נטע, אין לך מה לוותר על האומנות שלך! זה הזמן לפנות לתקשורת, לפנות לקדמה, לפנות לשדולת הנשים, לפנות לקשת הדמוק' – לא יודעת לאן…רק אל תעשי מיצג אחר!
בהצלחה, נטע! תבואו גם תל אביבה?
אם לא יצנזרו אותי גם שם…
נטע, אין לך מה לוותר על האומנות שלך! זה הזמן לפנות לתקשורת, לפנות לקדמה, לפנות לשדולת הנשים, לפנות לקשת הדמוק' – לא יודעת לאן…רק אל תעשי מיצג אחר!
נראה לי שזה הפתרון
אמיר תודה על הפלטפורמה
אם יש גינה מחוץ לתיאטרון הערבי-יהודי ביפו- ראה זאת כסגור
ומירי צודקת. עם קצת רקע על הסיפור
אפשר לייצר מיני-ירושלים בתוך המתחם של התיאטרון ולשתול גינת אל-קודס נפלאה
שוקרן כתיר
נטע
קודם כל תודה הקטע מעולה באמת מהטובים שקראתי בכל הקשור לקלחת הפסיפסית שנקראת ירושלים ויהודים-ערבים-שמאלנים-ימנים
נתת לי שאיפת מזרח תיכון וגעגוע היישר לברוקלין.
ואשר לצנזורה, קחי נשימה גדולה ומעבר לכל מיצג שלא יהיה, להגיע לתאקל כזה מול הממסד זה ציון דרך חשוב בקריירה הרבה יותר מהשתתפות בתערוכה זו או אחרת וראי עשרות דוגמאות שכאלה, בהסטורית האמנות בארץ ובטח בעולם. מה שתחליטי בסוף זה פחות חשוב בעיניי כל עוד את לא מתקרנפת (אמכהן ישמח להשאיל לך את המחזה של סרטר בנושא) זה לא את נגדם הם בטח אנשים משכילים בועדה עם אספרסו ועוגיות והכל פשוט עם המון מוגבלויות שכמה שבא לנו לעשות להם תנועה גסה בפנים לא באמת היינו רוצים להיות במקומם.
ואסיים בהמלצה שהקטע הזכיר לי- הסיפורים הקצרים המעולים של יוסל בירשטיין שמצליחים להכניס עולם ומלואו של גלות שואה עלייה אוטובוס שוק שיכון ירושלים נצרת עלית רעיית צאן אנושיות עצב ושמחת חיים בכמה שורות, מומלץ בחום (כמובן לדלג על ההקדמות והמאחורה של מנחם פרי)
אוהב אותך מלא דודה נטע!!
קרנפים לא של סרטר הזכרון בוגד בי..
טוב אז ככה
תודה לכולם על התגובות העצות והתמיכה
החלטתי להשתמש בכל זאת בפלטפורמה של עיריית ירושלים מבלי לוותר על המסר…הם הסכימו למיצג בשינוי קל אך אירוני שמעמיק את רובד האמירה בעיניי. וזה לעשות את הפעולה מבלי לשתול אותה, ואת המילה "אל קודס" אני משנה למרחבה (ברוכים הבאים) בערבית כמובן.
המיצג "אל קודס" יקרה במלואו ללא חסות העירייה כנראה בת"א.
עדכונים בהמשך
נטע
תשני מרחבה ל"כוסאמק על העיר המז' הזאת", אז אולי ההיענות תגבר ..
סחתיין
במילא רובם לא יודעים לקרוא ערבית אז זה לא ישנה להם
שלא תגידו לא ידענו…
הלכתי לישון. בבקשה לא לרכל עלי מאחורי הגב. אני רגיש מאוד.
תודו שהרמה פה משתפרת. הנה יעל ישראל הגרועה פרשה, יודית שחר חסרת הכישרון פרשה, שלומית אפפל הכושלת פרשה.
הכל מסונן, חסום, ואטום. שרלי צלצנסקי תולשת שיערות מהשפם מרוב תיסכול!
יפה, אהבתי. מסביר הרבה במעט מילים, כיף לקרוא, נגיש ומזמין.
לא יותר מארבעה מפרסמים פוסטים, והם גם המגיבים הקבועים. אויה לבלוג שגיורא פישר הוא הבורג המרכזי בו. ואיפה יעל ישראל? מה הכל נהרס?
מה, חיסלתי הכל ונותרו רק זבובים?
לא יותר מארבעה מפרסמים פוסטים, והם גם המגיבים הקבועים. אויה לבלוג שגיורא פישר הוא הבורג המרכזי בו. ואיפה יעל ישראל? מה הכל נהרס?
מה, חיסלתי הכל ונותרו רק זבובים?
לא יותר מארבעה מפרסמים פוסטים, והם גם המגיבים הקבועים. אויה לבלוג שגיורא פישר הוא הבורג המרכזי בו. ואיפה יעל ישראל? מה הכל נהרס?
מה, חיסלתי הכל ונותרו רק זבובים?
לא יותר מארבעה מפרסמים פוסטים, והם גם המגיבים הקבועים. אויה לבלוג שגיורא פישר הוא הבורג המרכזי בו. ואיפה יעל ישראל? מה הכל נהרס?
מה, חיסלתי הכל ונותרו רק זבובים?
לא יותר מארבעה מפרסמים פוסטים, והם גם המגיבים הקבועים. אויה לבלוג שגיורא פישר הוא הבורג המרכזי בו. ואיפה יעל ישראל? מה הכל נהרס?
מה, חיסלתי הכל ונותרו רק זבובים?
ששששששששששששש
ששששששששששששש
ששששששששששששש
ששששששששששששש
שששששששששששששששששששששששששששששש
שששששששששששששששששששששששששששששש
שששששששששששששששששששששששששששששש
ששששששששששששששששששששששששששש
ששששששששששששששששששששששששששש
ששששששששששששששששששששששששששש
הביקורת ברשת א' עזרה להפוך הספר לרב מכר!
הרי אתה ביקשת מאגי משעול שתעביר למירול כדי שישבח אותך. למי שרודף תשבוחות מגיע מפלות. כמה אתה מתעסק עם עצמך-כולה הוצאת ספר אחד שמכר חצי עותק..טרחן
בבקשה תנו שיר אחד טוב. אחד!