ימים של אהבה

ט"ו באב שמח לכולם.
הייתי רוצה לחרוג מהנורמה המקובלת, ולא לאחל חג שמח לאוהבים. השנה אני רוצה לאחל לאלה שלא אוהבים, לאלה שאין להם אהבה. 

הציניקנים שבינינו כבר מזמן אמרו שכל חגי האהבה / ולנטיינ'ס / סילבסטר הם בעיקר המצאה של תאגידי הענק העומדים מאחורי רשת "הפנינג" ודומיה. המרירים-יותר טוענים שזו בכלל קנוניה של בעלי האהבה, שנועדה להזכיר לכל השאר כמה הם לבד. 
אני, מן הסתם, לא מאמין בקונספירציות (חוץ מעניין העבמי"ם וממשלת ארה"ב. אני באמת חושב שאייג'נט פוקס מאלדר עלה על משהו שם), אבל גם לא בחגי ה"אתה-מוכרח-להיות-מאוהב" האלה. 

לפחות שלוש פעמים בשנה (לא כולל ימי הולדת, יום השנה להיכרות, יום השנה לנשיקה הראשונה, לסקס הראשון, לסרט הראשון שראיתם ביחד, לארוחה הראשונה אצל ההורים וכו') אתה נכנס ללחץ, מתחיל לחפש מתנה מקורית, מבין שלא תמצא משהו מקורי (או שאם מצאת רעיון מקורי, בטח שלא תבזבז אותו על ט"ו באב), ובסוף קונה נר בצורת לב אדום וכרטיס ברכה שכתוב עליו "I LOVE YOU" בכתב מחובר. 

אנחנו הרי לא צריכים יום מיוחד שיזכיר לנו כמה אנחנו אוהבים, ואם כן אז אנחנו בבעיה גדולה. הכי כיף לקבל מתנה כשלא מצפים לה, ועוד יותר כיף לשמוע "אני אוהב/ת אותך" ברגע הכי לא צפוי. אז אולי גאידאמק לא עומד מאחורי "הפנינג", אבל הם אלה שגוזרים את הקופון מהימים האלה. הם וכל המסעדות שמרכיבות תפריט מיוחד לחג האהבה (שלוש מנות+כוס יין, רק 300 ש"ח לסועד). ובינתיים מסתובבים כל אלה שלא בזוגיות ומרגישים כמו חייזרים מנודים.

כתבתי פעם משהו על וולנטיינ'ס וכל עניין המתנות, כאן בבננות. מקווה שתאהבו:

http://www.bananot.co.il/articles/1250

אז שיהיה באמת ט"ו באב שמח לכל חסרי-הזוג. שתמצאו אהבה אמיתית, כזאת שלא צריכה תאריכים קבועים בלוח השנה כדי להזכיר לכם את קיומה. ושתהנו מאהבת הסובבים אתכם עכשיו. הם לא יעזבו אתכם, גם אם תשכחו לקנות להם דובי בוולנטיינ'ס.

אלעד