דיתה בת - אדם
  • יהודית דריגס

    חיה בתל-אביב. אמא לשלושה. לאחרונה גם סבתא. כותבת. לומדת צ'יקונג. קוראת שירה. הרבה. מתרגשת. מתרגמת גם. ספרים– לילדים : "דברים שאומרים לים". הוצאת - ספרית פועלים. שירה : "שעת הסדקים". הוצאת – כרמל. התפרסמו שירים ב"שבו", "הליקון" ועוד. בוגרת כתת שירה הליקון, 2007. למדתי ספרות אנגלית וצרפתית, באוניברסיטה העברית. טיפול באומנות במדרשה. נסעתי לפריס. גרתי. חזרתי. למדתי, שוב נסעתי ושוב חזרתי. עברו שנים. עדיין משחקת 5 אבנים. אוהבת וחיה קולנוע (עבדתי פעם בסינמטק). פליני נערץ עלי. למשל מרגישה שכביריה, מ"לילות כביריה", היא האחות שלא היתה לי. המוסיקה של נינו רוטה ב "8 וחצי" , כשהם רוקדים במעגל בסוף הסרט? זורמת לי בדם. הרבה שנים מלווה אותי שולחן כבד עשוי שייש, עליו אני מונחת וכותבת. כשאדית פיאף שרה: "Non, je ne regrette rien ,,, " אני לגמרי מסכימה אתה

קטעים. פוגת ילדות מתוך הספר "שעת הסדקים".

13. מִבַּעַד לָעֵינַיִם צְחוֹק מְאֻלָּף מִתְפָּרֵץ. אָנוּ נְתִינֵי הַמִּטְבָּחוֹן הָאִלֵּם הַזֶּה וְכָאן הַמָּדוֹר לְחִפּוּשׂ קְרוֹבִים – עַל הַחַיִּים וְעַל הַמָּוֶת נִקְפֹּץ־רֹאשׁ יָשָׁר לְתוֹךְ אֶפְשָׁרוּיוֹת הַחַיִּים.   14. מִלְחָמָה. הוֹרִים לְבוּשִׁים בְּשִׁרְיוֹן עֲבָרָם מִתְפּוֹצְצִים מֵרִגְשׁוֹת אָשָׁם. יְלָדִים – נִצּוֹלִים. צְחוֹק פּוֹרֵץ מִבַּעַד לָעֵינַיִם. כּוֹאֵב. עִם טְרוּמְפֶּלְדּוֹר לְצִדֵּנוּ נַעֲשֶׂה גַּם חִקּוּיִים, שְׁשש בְּלַחַשׁ… שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ הַמִּתְאַבְּלִים. בֵּין הָעֻבְדּוֹת יֵשׁ לְחִישָׁה שֶׁמַּרְדִּימָה אוֹתִי. ...

קרא עוד »

רגשות בסלוטייפ

רגשות בסלוטייפ   לפעמים הייתְ אבא לפעמים אמא ואני לא ידעתי במי לבחור.   בכל לילה הקמתי לי משפחה ואם יצאתי החוצה- היה עולם.   התאמנו בלהיות שייכים. שיחקנו חמש אבנים במרפסת חלמנו על סיר פלא תבלין זעם פיזרנו לתוך רוגלך פריכים. חתכנו סלט , אספנו פירורי לחם.   מתחת לכיור המטבח הלבין עולם האקונומיקה.   את מה ניקינו?   ...

קרא עוד »

הזמנה לערב שירה בהשתתפותי

  ערב פואטי צרוף מס' 2   / ענת חנה לזרע   – – – – – – – – – – – – – – – – – ייערך בפברואר בתאריך 22.2 (מוצאי שבת) בשעה 20:00 בבר המוסיקה 'צוזמן', רח' לילינבלום 25, תל – אביב.   הערב יושתת על אנתולוגיה פואטית שליקטתי ורשמתי 'מִדּוֹר לְדוֹר' – זו תפורסם עוד השבוע ...

קרא עוד »

תרגיל ילדותי

תַּרְגִּיל יַלְדוּתִי   מִי יְרַחֵם עָלי הַמְּסוּרַה  לֶעָבָר עֲדַיִן בְּשֵׂעָר גָּזוּר וּסְוֶדֶרִים חֲתוּכֵי שַׁרְווּל בְּשִׁכּוּן פְּרוֹגְרֶסִיבִיִּים, שָׁם אַנְשֵׁי מְעָרוֹת תּוֹלִים מִלִּים זָרוֹת עַל מִרְפְּסוֹת אֲוִיר. יְכוֹלַה לְהַאֲמִין אוֹ לֹא כְּאִלּוּ טִבְעִי לֶאֱחֹז תִּירָס לוֹהֵט כְּשֶׁרַגְלַיִךְ יְחֵפוֹת בַּחוֹל עֵינַיִךְ מְכֻוָּנוֹת קָדִימָה שֶׁלֹּא לִרְאוֹת   גַּם עַכְשָׁו, הָיִית מַאֲמִינָה? דֶּרֶךְ דֶּלֶת רֶשֶׁת חֲבוּטָה זִכְרוֹן פָּנַיִךְ נֶּעֱלַם לי לְעַרְבוֹת פּוֹלִין אוֹ לַפְּלַנְד, שָׁם ...

קרא עוד »

בקשה

בקשה   (בעקבות שיר של דיאנה ואקוסקי – "צורות מים")     לֹא מְבַקֶּשֶׁת מֵהָאֵשׁ לִהְיוֹת מַיִם וְגַם אֵין לִי צֹרֶךְ בִּזְרִיחוֹת שֶׁל אוֹר בַּלַּיְלָה. רַק מֵהַלָּשׁוֹן אֲבַקֵּשׁ לְדַבֵּר, וְרָצוּי דִּבְרֵי טַעַם וּבַאֲחִידוּת הַדֹּפֶק אֲבַקֵּשׁ מֵהַשִּׁנַּיִם לִשְׁתֹּק, אֵין שׁוּם בְּשׂוֹרָה בַּחֲרִיקוֹת. מָה אִכְפַּת לִי מֵהַדָּם, שֶׁיַּהֲפֹךְ לְמַיִם שׁוֹרְצֵי עַקְרַבִּים כָּל עוֹד שְׁחָפִיּוֹת מְרַקְּדוֹת לִי עַל הַכַּר בַּבֹּקֶר וְאוֹר הַזַּעַם לֹא ...

קרא עוד »

על חוף אגם מאז'ורה

על חוף אגם מאז'ורה מפקירה את לבי. מתרגלת מתיקות וצוחקת. בתוכי טווס מפוחלץ מתהדר. הו מאדאם קרמייה על ספה אדומה את ממציאה לעצמך פיהוקים פיך סוחט רימונים חוט אמון דק מהבהב. הו מאדאם הביטי בעצמך נאחזת בקרן אור ורודה על חוף אדם האדמה מצמיחה רק מיתוסים. ענני דמעות פותחים אפשרויות מסתור בבוא הלילה יתחמו שולי ההרים הלבנים ואת תחזרי עם ...

קרא עוד »

פריסת שלום מהציפורים הכחולות

(לאמילי דיקנסון) פְּרִיסַת שָׁלוֹם מֵהַצִּפֳּרִים הַכְּחֻלּוֹת            אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו לְגַמְרֵי לְבַד. רַק הַצִּפֳּרִים הַכְּחֻלּוֹת שׁוֹמְעוֹת אֶת נִצְחוֹן גְּדִילָתִי וְאֶת הָרְאָיוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּגוּפִי בַּלֵּילוֹת הַקָּרִים הָאֵלֶּה לֹא לִמְּדוּ אוֹתִי לְהִתְעוֹרֵר וַאֲנִי כָּל־כָּךְ רוֹצָה וְעַכְשָׁו זֶה חֹרֶף. חַסְרַת יְכֹלֶת לְהַזְהִיר אֶת עַצְמִי אֲנִי מְנַהֶלֶת מַשָּׂא וּמַתָּן עַל הֶרְכֵּב הַדִּמְדּוּמִים, עִם מִי?   וַאַתֶּן הֲרֵי צִפֳּרִים וּכְחֻלּוֹת עַד כְּאֵב זְקוּקוֹת לְהֶתֵּר כְּדֵי לִחְיוֹת ...

קרא עוד »

התקבל אישור מדעי

  "הארץ", יום שישי, 20.2.2002  חדשות חקר המוח / רגשות. התקבל אישור מדעי: נשים מרגישות כאב של אנשים קרובים.   ואני כבר כמעט התרגלתי לכאבי הצֵל. משם למדתי לדמיין את דבר נפשי ומשם משתרגת האמת על דבר מותי.   רק בחלומות עוד רוצה להשאיר את העבר פתוח. בנגטיב הלילה העולם נראה ברור. (אתה רחוץ, מגולח, מכופתר, חכם, זקוף מאחורי ההגה) ...

קרא עוד »

שיחה עם אלזה לסקר שילר

אלזה לסקר שילר   לפעמים רואה אותך בוקעת מתוך סלע מתפורר עשוייה זהב. עמוק בתוך פניך כוכבים קדים.   סחופת נדודים את נטושה בתוך געגועיך, נושאת על גבך את כל הלילות. שושנת רקיע כנועה קול תחינתך עולה אלי בשקט.   הקשיבי, מילים מתדפקות על דלתך מבקשות להכתב. למה לך השמש שתתיך אותך עד אין זהות   לגמי לרוויה אבק כוכבים, ...

קרא עוד »

השיר על משפחת ג'אבר

בכפר אל בקעה שלמרגלות קריית ארבע, מתגוררים מזה מאות שנים משפחות חקלאים, עובדי אדמה. שיר בעקבות סרט על משפחת ג'אבר-   5.03 – מֶשֶׁךְ הַסֶּרֶט. שַׁיֶּרֶת מְכוֹנִיוֹת בְּמַעֲלֵה הָר מִזדחלת. תַּחַת שֶׁמֶש גְּלוּיָה מַה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת? אֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת מְאִירָה פָּנִים- הִנֵּה בָּאִים הַשּׁוֹתְלִים. טֶרָסַת האֶבֶן מִתְמַלֵּאת צִפִּיוֹת. בַּשָּׂדֶה – חַמָּנִיוֹת דְּלוּקוֹת מְרִימוֹת רֹאשׁ. הַכֹּל רַק שְׁמוּעוֹת.   צִפּוֹר דרוֹר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליהודית דריגס