דיתה בת – אדם משוררת. כותבת.
אלזה לסקר שילר
לפעמים רואה אותך
בוקעת מתוך סלע מתפורר
עשוייה זהב.
עמוק בתוך פניך
כוכבים קדים.
סחופת נדודים את
נטושה בתוך געגועיך,
נושאת על גבך את כל הלילות.
שושנת רקיע כנועה
קול תחינתך עולה אלי בשקט.
הקשיבי, מילים מתדפקות על דלתך
מבקשות להכתב.
למה לך השמש שתתיך אותך
עד אין זהות
לגמי לרוויה אבק כוכבים,
נוחי לך בתוך גביע שושן.
אין לך זמן לחכות לאור ראשון.
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}