דיתה בת – אדם משוררת. כותבת.
אני אוכלת זכרונות.
בזכות עצמי
אוכלת אלבומי תמונות.
כך מצאתי אותךְ
מונחת על ריצפה בשוק פשפשים.
טעמתי ובלעתי מיד. לתיאבון.
העתקים תוססים
אני משכפלת
רשומונים חופשיים מתרוצצים בי
וזה בסדר
באזורי הילדות הזמן עמוק.
יש לשבור זכוכית
ולטעום.
ועוד קצת מחשבות על כתיבה,
כשגם המחשבות הגיעו אל סופן, החלו כמה פעולות נחוצות:
ישיבה בפינת הסלון, ליד שולחן השייש הישן וכמעט כתיבה. תנועת דפדוף מכנית של היד מחזירה חלום ילדות שנשכח ממני ועכשיו אין בו עוד צורך.
הזמן עומד מלכת. אין לפני ואין אחרי. התקדמות היא חזרה.
לא מעניין אותי ליצור סיפור על פי עובדות בלבד. אותי מעניינת ההרמוניה בין הווצרות להעדרות.
פתקים, ליקוט מילים ופיזורן מחדש. מחיקה ועוד מחיקה. משטח הניירת מאיים להטביע אותי. משטח פנקסנות עשוי פחדים.
מי יודע, אלי כן קיים מנגנון סמוי כלשהו, שמסנכרן כל אותם גזרי נייר ותפזורות מקריות, לכדי חיים של נפש שהתקיימה אי שם, אי פעם ואיננה עוד. אמן.
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
ליקוט מילים ופיזורן מחדש. כך זה גם נראה בשיר שגם הוא מתרוצץ חופשי חופשי. קראתי את הביוגרפיה שלך ובאותה רוח, תמונתך שכאן הזכירה לי את ג'ולייטה מאסינה. ברוכה הבאה ובהצלחה, יהודית
תלמה תודה על הברכות. התמונה אכן של גוליטה מסינה מהסרט -לילות כביריה.
ממש מזדהה. ברוכה הבאה. אומי.
מצפה לבאות.יופי!!!
ברוכה הבאה יהודית
עם כל שיר בכל שורה ושורה !
רצף אסוציאציות, עם סוף קורע. (הכוונה לשיר).
קראתי בעיון ובהערכה רבה.
תודה! על החוויה בשני הקטעים.
מצפָּה לטקסט הבא.