נעמה ארז אשה
חֲדַר הַמְתָּנָה
שום דָּבָר לֹא דָחוּף
בַּמַּחְלָקָה הָאוֹנְקוֹלוֹגִית.
הֲרֵי לֹא תָּמוּת
מֵהַמְתָנָה
לַמָּוֶת
יֵשׁ תּוֹר ארוֹךְ
לֹא צָרִיךְ לְהִדָחֵף
זְמַנְךָ יַגִּיעַ.
הַהֲצָגָה הֲכִי טוֹבָה
כְּמוֹ בְּכָל קְבוּצָה
גַּם כָּאן יֵשׁ חֲלֻקַּת תַּפְקִידִים:
הִנֵה מַגִּיעָה מַלְכַּת חֲדַר הַהֲמְתָנָה
מְנַהֶלֶת אֶת גּוּפָה בְּחֵן
שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדַעַת שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ הַכָּל.
וְהִנֵּה זֹאת שֶׁמְּסַפֶּרֶת בְּקול
על הַכִּימוֹתֶרַפְּיָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּה.
הַגְּרוּרוֹת הִגִּיעוּ עַד הַכָּבֵד, אֲבָל הִיא מִתְמוֹדֶדֶת.
וְהִנֵהּ זֹאת הַמְּתוּקְתֶקֶת.
היא לֹא תֵּצֵא מֵהַבַּיִת מִבְּלִי
לְהַשְׁלִים אֶת קַוֵּי הַמִּתְאָר סְבִיב עֵינֵיה
וְיֵשְנָּה גַּם זֹאתִי, עִם הַסֵּפֶר בַּיָּד,
שֶׁיָּמוּת הָעוֹלָם, אֲבָל הִיא תִּקְרָא עוֹד שִׁוּרָה
וְעוֹד מִלָּה וְדַי
וְיֵשְׁנָה גַּם מְשׁוֹרֶרֶת.
אני בעד המשוררת!
השירים מצוינים ומעבירים הסתכלות אירונית "כאילו מבחוץ", ומלמדת אותנו שאדם אוהב ליצור הררכיות בכל מצב.
חג שמח
גיורא
תודה רבה, גיורא.
חג שמח אף לך
אהבתי מאד את השירים בגלל הנושא, בגלל הסגנון הישיר וגם בגלל שזה נוגע בי אישית. השיר חדר המתנה טוב במיוחד, הייתי שם כל כך הרבה פעמים…
תודה רבה, אביחי. אם השיר נגע בך, דייני.
נעמה, השיר שלך ריגש אותי והזכיר לי שיר שכתבתי. לבקשתך, אני כותבת אותו כאן.
בחדר המיון
א.
מְבַקְשִׁים לִשְׁמוֹר עַל שֶׁקֶט
בְּלִי טֶלֶפוֹנִים נַיָּדִים
בְּלִי דִּבּוּרִים
בְּלִי תְּפִילוֹת
רַק שֶׁקֶט
כְּדֵי שֶׁאִם יַעֲבֹר הַחַמְדָן
וְיַטֶּה אָזְנוֹ
יַחְשֹׁב שֶׁאֵין פֹּה
אַף אֶחָד
ב.
בַּחֲדַר הַמִּיּוּן
מְמַיְּנִים
מִי לְחֶסֶד וּמִי
לְצִפִּיָּה בַּמִּסְדְּרוֹן.
זֶה לֹא אוֹר הַנֵּאוֹן שֶׁמְּסַנְוֵּר אוֹתְךָ
אֶלָא חֲלַל הָאֵימָה שֶׁפּוֹתֵחַ הַמָּוֶת לִרְוָחָה
כְּשֶׁנִּכְנָס לְבִקּוּר חוֹלִים.
תודה שהעלית את השיר כאן, נורית.
הרבה רגשות משחקים בו.
מצמרר התיעוד הפואטי הזה של חדר ההמתנה נזכרתי בהצגה של ענת גוב "סוף טוב"
חג שמח לך נעמה
תודה רבה, חנה, וחג שמח.
התיאור הלכאורה פשוט הוא הנוקב ונוקב הלב בעת הקריאה. גם אני כגיורא בעד המשוררת שזכתה במשהו ייחודי – היכולת להתבטא ולבטא כקול יחיד-רבים.
תודה רבה, ענת, על הקריאה היפה שלך.
וְיֵשְׁנָה גַּם מְשׁוֹרֶרֶת. – הרי סיומת זו יכולה לזרות חשש עד אימה בקורא כי מה למשוררת בבית קברות, מצד שני שורה אחת, שורה אחת יכולה לשחרר גם אם נאמר כי משורה משחרר רק המוות
מאוד אהבתי שיר זה וגם את הראשון מידי לא אניח
והרי משוררים אינם מתים בסתר…
תודה רבה שמעון על בקורך הנעים וגם על תגובתך.
🙂