מתוך, עיתון 77, גיליון פברואר מרץ, 2017 (לחיצה קטנה עם העכבר מגדילה את הטקסט. לחיצה נוספת מגדילה אותו מאד):

הַכָּחֹל שֶׁמְּדַבֵּר אוֹתִי הוּא לֹא הַכָּחֹל שֶׁל הַלַּיְלָה אֶלָּא כָּחֹל מִזֶּה. הוּא לֹא הַכָּחֹל שֶׁל הַיָּם אֶלָּא יָרֹק מִזֶּה. בַּכָּחֹל  שֶׁמְּדַבֵּר אִתִּי שׁוּלַיִם עֲמֻקִּים יוֹתֵר וְהַזֹּהַר הַסָּגֹל הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה עָדִין.   (C)

ניתן לצפות, להקשיב ולחוש בקלטת הבאה, (צילמו וערכו אשר וענת גל) https://www.youtube.com/watch?v=eik1c65tvXs&feature=share                    

הַזַּעַם הַקָּדוֹשׁ אָבַד לִי וְגַם הַזִּכָּרוֹן הוּא לֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפִּיל בְּמִשְׁפָּטִים שִׁירִיִּים מוֹחֲצִים. לְאַט אֲנִי מִתְנַהֶלֶת עִם הֶעָבָר הֶעָתִיד לֹא מַבְטִיחַ לִי דָּבָר. הַצְּנִיעוּת הַיְּשָׁנָה שֶׁלִּי יְשֵנָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל וּמִתְעוֹרֶרֶת רַק עִם בּוֹא הַכֶּלֶב: הוּא תָּמִיד מְרֻצֶּה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בּוּדְהִיסְט מֻשְׁלָם. (C) – נעמה ארז