לא מזרח. לא מערב

לא מזרח לא מערב

 

 

לא מזרח. לא מערב

רק צפון ודרום

היכן שהמחט המגנטית רועדת

מאיחוד הבשרים של קווי האורך.

אורך. רק אורך.  בלי רוחב.

 

360 מעלות בכף יד אחת

קפוצה וקפואה.

האחרת עדיין מחפשת בציפורניים

את קוד

המפתח לשער האין חוק.

 

כאן, מתחת לקרח

מרכז העצבים הרופף, המלנכולי

של כדור הארץ

הפרעות דו קוטביות מתקבלות

במבט אילם, קפוא למחצה.

אדמה מכוסה בקרח תמיד

כאן, איפה שהוא כאן

מונח  הלב המגנטי ועיניו פקוחות.

אלפי טון של קרח

רואים איך המחט סובבת כמו

משוגעת סביב צירה

מחפשת עקבות שאבדו.

בבגדיו של אחד מצאו פתק

המתאר את מצבם.

 

1911 בקוטב אחד. קפקא

משתף פעולה עם אויב

פרויקט של מפעל אסבסט.

 

בקוטב אחר. ינואר 1911

מישהו מקים מחנה בתוך מדבר קרח

בעשרים באוקטובר –

יום בו נולדתי ומתתי כמה פעמים –

הוא יוצא עם ארבעה מלווים בלבד

4 מזחלות ו-52 כלבים שאין איש

זוכר את שמם

וכובשים את הקוטב האחרון.

 

גם לקווי האורך אין שם, רק מספר על היד

או ליד.

 

בקוטב בודד בקצה היקום

מישהו מגיף

את שער החוק לתמיד.

1917.

אין שומעים את חריקת הצירים

כשהוא משתעל

ויורק דם כהה

על השלג הראשון

של אותה שנה.