אפשרות השבלול כותבת
קָשֶׁה לִחְיוֹת מְדֻיָּק. יֵשׁ יָמִים כְּמוֹ שְׂעָרוֹת שִמְשוֹן
שְהָכֹּחַ נוֹטֵף מִן הָעוֹרָקִים בִּדְבַשׁ מִתְמָתֵחַ וְהָאֵין
מִתְיָאֵשׁ וּמִתְאָיֶיש כָּל כָּךְ וְהָאֶפְשָׁר מַצְלִיחַ וְרוּחַ נוֹשֶבֶת בַּוִּילוֹן
כְּמוֹ נְשָׁמָה בְּתוֹךְ הַגּוּף וְכָל הַמִּלִּים נִרְדָּפוֹת לְנֶפֶשׁ
וְהַסּוֹד מִתְאַמֵּץ לְהִתְגַּלוֹת לְהִשְׁתַּתֵּף לְהַשְׁאִיר טְבִיעוֹת אֶצְבַּע לַחוֹת
דְּבִיקוֹתעַל הָאֲוִיר וְיוֹדְעִים שֶׁלְּזֶה מִישֶׁהוּ הִתְכַּוֵּן מָתַיִשֶהוּ כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ
אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ
וְיֵשׁ יָמִים שֶׁלַּיְלָה. כָּל שֶׁבִּיכָלְתִּי אֲנִי עוֹצֶמֶת אֲבָל דָּבָר לֹא נִרְדָּם
מִלִּים קְלוּפוֹת נֶאֱסָפוֹת אֶל הַמִּטָּה וַחֲלוֹמוֹת רוֹצִים לִישוֹן.
"עֲיֵיפוּת" אוֹמֶרֶת אִשָּׁה יָפָה בְּגִיל הָעֲמִידָה
יוֹשֶׁבֶת עַל מַדְרֵגוֹת צָהֳרַיִם, יִתָּכֵן שֶׁהִיא אִמִּי.
אֲנִי רוֹצָה לְזַנֵּק אֵל רָעַד רֵאוֹתֵיָה בְּטֶרֶם תִּפֹּל, לְהוֹשִׁיט יָד לְבִכְיָים
שֶׁל הָעוֹנִים לַשְּׁאֵלָה לִרְכֹן אֶל הַשֶּׁבֶר הַזָּר כְּאִילוּ הָיָה בְּנִי
לְהַעֲבִיר אֶצְבְּעוֹתַי עַל צוֹרֵב שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר כְּמוֹ אָז
כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מָה שְּׁלוֹמְךָ וְעָנִיתָ מַתִּישׁ מִבִּפְנִים וְיָדַעְתִּי שֶׁזֶּה
זֶה.
כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מָה שְּׁלוֹמְךָ וְעָנִיתָ מַתִּישׁ מִבִּפְנִים וְיָדַעְתִּי שֶׁזֶּה
זֶה.
שיר מיוחד. החברתי מד לתחושה הזו של ימים קסומים. התיאור מקורי וציורי מאוד.
אהבתי 🙂
גלית
אהבתי מאד.
ואפילו מדויק. נכון לאותה שנייה.