בננות - בלוגים / / התחלות שעה יפה לסיכומים
הבלוג התכול של ורד מוסנזון
  • ורד מוסנזון

    כמה נקודות ציון: נען, 1960 ספר ראשון בגיל 19, "דברים שצרכים לעבור" אחריו באו שירים כהים, ג'יפסי, מחכים לבר, יש אומרים ישנה אמת, הבטחתי לספר לך הכול ומפגש המזלות. ספר חדש: " ארגז הכלים הצהוב- מדריך לגידול רעיונות." שנתיים בצלאל. 15 שנה משרדי פרסום. 9 שנים עצמאית: עוסקת בעיקר בניהול קראטיבי, גיבוש זהות ושפה, תסריטאות, מרצה בשנקר ובבצפר, וכותבת,כמובן. חיה ביפו עם 5 חתולים, ילדה אחת, כלב אחד,  וחבר.

התחלות שעה יפה לסיכומים

 

התחלות

שעה יפה

לסיכומים

 

לראות מה נלמד
מה נשכח
מה נמהל
מה נמחל

מה ממשיך לרקוע ברגליים

 

הייתי פה והייתי שם
פגשתי שניים שלושה אנשים
לעתים המציאות
הואילה לכופף את קומתה לקראתי

לזמן מה

אספתי הרבה תשובות משכנעות
לשאלות הלא נכונות

אני מנהלת עם הזמן משא ומתן

משא

ומתן

מסע

בין מה שיכול היה להיות

לבין מה שיתכן והיה

 

"נעליים לבנות" אני רוקעת ברגליים, בת שלוש, שוב  ושוב,

"נעליים לבנות. נעליים לבנות. אני רוצה נעליים לבנות. עכשיו."

 

18 תגובות

  1. הקסימו אותי הנעליים הלבנות האלה בסוף. הקול הילדי בסופו של טקסט בוגר מאוד. 🙂

    • הכ7ל אמת, אגב. ועד היום אני תוהה מה גרם לי להתעקש, כנראה בצורה יוצאת דופן, על נעליים לבנות.

      בחיים אני לא אלך עם נעליים לבנות.

  2. מעריצה עוד מהימים של ספר השירה שכבש את כל הנערות בארץ.
    אם היית גבר הייתי מבקשת ממך לעשות לי ילד.
    (ואולי הגיע הזמן למצוא את המקבילה הנשית לתעשי לי ילד)

    • אני יודעת לעשות רק ילדות, וגם זה לא תורגל יותר מידי פעמים. תודה, משמח לקרוא

  3. מיכל גזית

    אהובה שלי

    את לא מפסיקה להמציא את עצמך מחדש,
    איזה יופי,
    לעולם לא מתעייפת לקרוא את המילים הכל כך מגוונות שלך

  4. ורד אהבתי מאוד. קרעת את תפאורת המציאות, קיימת יותר מהמצאתה והכוונתה לפתרונות על שאלות לא נכונות. נעליים לבנות, כן. העתיד הוא הילדות. בראבו!

  5. ורד,
    אוהבת את את שיריך.
    "דברים שצריך לעבור" הוא ספר השירים
    האהוב עלי ביותר מנעורי ועד היום!!!

    שמחה שיש לך בלוג. הוא כבר צורף למועדפים שלי.

    באהבה והערכה עד אין קץ,

    יעלי

  6. איזה שיר מקסים.
    גם אני בילדותי ערגתי תמיד לנעליים הלבנות. אמא תמיד התנגדה. סבתא הייתה תמיד בעד- "ילדה צריכה ללבוש לבן" כך אמרה. וכך קרה שכסבתא הפציעה מעבר לדלת זכיתי לנעול את נעלי הלק הלבנות והחגיגיות. כולי אושר וחיוכים. תמיד היו סיבות נפלאות לחכות לבואה של סבתא.
    נעליים לבנות, סיפורים על עולם אחר, ביצות שוקולד בתיק השחור, וחיבוק שעוטף את כל כולך.

    "אני רוצה. רוצה. רוצה. את הכל בחזרה."

  7. אבנר אריה שטראוס

    ורד יקרה תתחדשי
    הגעתי מן הקיר
    ברוכה הבאה למטע
    יפה לי השיר.
    בגלל צוק העבודה ממעט להגיע אבל שומר לך בלורות
    וד"ש מלטף לרוזה, בסיום המחאה יצא המרצע מן האהל ונוכל להעניק לה את תשומת הלב הראויה.
    יפה לך גם ארגז כלים תכול.
    זה הכל
    לבינתיים .

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לורד מוסנזון