הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי הוּא מַרְפֵּס בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל תִּינוֹק
רַךְ וּפָתוּחַ
נָתוּן לִפְגִיעָה.
לִפְעָמִים הוּא בֶּטֶן וְרוּדָה
וְאֶפְשָׁר לְהָנִיחַ עָלָיו רֹאש
לִשְׁקוֹעַ בַּחֲלוֹמוֹת.
יֵשׁ יָמִים שֶׁהוּא כַּפּוֹת רַגְלַיִים
מְחֻסְפָּס וְקָשֶׁה
עוֹרוֹ מִתְקַלֵּף
וָאֲנִי מֵסִירָה מִמֶּנוּ תָּאִים מֵתִים
סָכָה אוֹתוֹ בִּשְׁמָנִים.
כָּל יוֹם אֲנִי בֹּודֶקֶת אֶת עֵינָיו
פֶּן יְכוּסוּ תְּבַלוּל
וְיַלְבִּינוּ
מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
השיר מעולה. עם השם יש לי בעיה. כי הוא "פתרון החידה". כלומר, הוא מסכם באופן דל מדי את השיר המורכב/מדויק הזה.
תודה ענת. השם אכן מרמז על תוכנו של השיר, אולם מכיוון שמבינים זאת רק לאחר הקריאה – אני רוצה להאמין שזה לא פוגע. בחרתי בשם הזה משום שבעיניי זיכרון הוא באמת גוף, נע ונושם, עם חיים משלו.
רקמת שיר יפה ומתעתעת בין היש לאין, ניסיון ללכוד את היש החולף ומתאיין. אני הייתי קורא לשיר: הגוף הוא זיכרון, אם כי גם השם כמו שהוא יפה בעיניי הייתי מוסיף ה' הידיעה לזיכרון.
תודה משה. כמו שתראה מתשובתי לענת, בחרתי בשם משום שהזיכרון, עבורי, הוא באמת חי ונושם. אני חושבת שאתה צודק בעניין הא הידיעה ואוסיף אותה.
הזכרון הוא נושא מרתק ותפסת כאן משהו מיוחד ממנו והטבת לבטא
תודה
תודה רקפת, גם אני מרותקת מנושא הזיכרון ומורכבותו. תודה לך.
שיר מקסים אהבתי את עולם הדימויים הנע מהרך אל הקשה
תודה חנה. אני שמחה שאהבת.
שלום נורית
שיר יפה ומעניין
מביא את הזיכרון ממקום אחר
הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי הוּא מַרְפֵּס בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל תִּינוֹק
רַךְ וּפָתוּחַ
נָתוּן לִפְגִיעָה.
עם זיכרונות כאלו אפשר לכתוב ספר שלם
תודה דוד. אני חושבת שאחכה עם הוצאת ספר שני, אבל את הספר בראשי אני כותבת בכל יום…
היי נורית
מסתבר שזה שונה אצל אנשים שונים
אצלי זה חייב לצאת בספר שאם לא אני טובע בתוך ים השירים שאני כותב
אני חייב להשתחרר מהחומרים ולעלותם לדפוס
זה באמת מעניין, דוד, אותך – ים השירים מאיים להטביע. עבורי – הוא גלגל הצלה…
יפה נורית
את יכולה לכתוב על זה שיר
היטבת נורית לתת בטוי מיוחד ומקורי לזכרון. אכן יש לדאוג לו לסוך אותו שלא ייבש
עפרה
תודה עפרה, הלוואי שאם נטפל היטב בזיכרון – הוא יטפל היטב בנו…