מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
כְּמוֹ גֶּשֶׁם שֶׁנִזְהָר לָרֶדֶת
בֵּין הַטִּפּוֹת שֶׁל עַצְמוֹ
הִיא פּוֹסַעַת בֵּין תִּקְוֹות
מִשְׁתַּדֶּלֶת לֹא לִדְרוֹךְ.
מַבָּטָהּ נוֹדֵד עַל הַיּוֹשְׁבִים
בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס
אֵלֶה שֶׁיוֹדְעִים הֵיכָן לַעֲלוֹת
וְיוֹדְעִים הֵיכָן לָרֶדֶת.
צְפוּפִים לִנְחָמָה
הֵם מַחֲזִיקִים צִיפִּיָיה דְּרוּכָה
עַל הַבִּרְכַּיִים
בֵּין הַסַּלִים הַמְּלֵאִים.
וְרַק הִיא תּוֹעָה
בִּרְחוֹבוֹת שֶׁנְבוֹכִים
בֵּין מִפְתְּחֵי חַיֶּיהָ
לילה טוב נורית
כְּמוֹ גֶּשֶׁם שֶׁנִזְהָר לָרֶדֶת
בֵּין הַטִּפּוֹת שֶׁל עַצְמוֹ
שורה מגניבה להתחיל שיר
כשהגשם לא נזהר הוא הופך לברד
הייתה לי חוויה מאד מענינת בין חמישי לשישי
עת הגשם לא נזהר
תודה דוד
אהבתי נורית את התמונה שציירת במילים,על אף שציערה אותי
עפרה
תודה עפרה, צר לי שציערתי אותך…
נורית, שיר יפה, עדין ורגיש בהתבוננותו. אוהב את ציורי הלשון ומערכת הדימויים במיוחד בשש השורות האחרונות.
תודה משה, אני שמחה שגם אתה רואה את התמונות…
יפה ורגיש במיוחד אהבתי את "צפופים לנחמה" -מקורי
תודה חנה. אני שמחה שאהבת.
אהבתי מאד את השיר. בהתחלה הוא העציב אותי, בעיקר כי עלתה בי תחושה של בדידות.. בקריאה שנייה החלטתי שעצוב לי בשביל אלו העומדים בתחנה.. גם כיוון שתחבורה ציבורית זה לא מי יודע מה.. 🙂 וגם בגלל שאמנם הצפיפות יש בה נחמה, אך לעיתים יש בה גם מחנק, ולתעות בדרך יכול להיות לעיתים מפחיד ובודד ומצד שני חופשי ומרגש, לא?
מגיבה אמנם באיחור כי רק עכשיו מתירים לי להגיב…
שיר משובח!!
הערבוב בין מציאות פשוטה יומיומית לבין תעיה ותהיה של הגיבורה ברחובות נשמתה
שם את השיר במקום אמיתי לא דרמתי מדי ומאפשר לך להאמין בו.
הסיטואציה הזאת שצופים ממרחק דרך אנשים באוטובוס על עצמך נפלאה!
נורית,אני אוהבת את כל השירים שקראתי בבלוג היום אבל זה עלה על כולם.
אוה
אווה יקרה, תודה על דברייך החמים. אכן, תחושת התעייה החיצונית והפנימית היא תחושה לא קלה, כפי שהבנת נכון כל כך…
שיר יפה, ויפה לראות איך אפשר למצוא השראה גם ביומיומי ביותר
כולנו צפופים לנחמה 🙂
יום טוב וזוהר !
תודה לך, ריקי, אכן, זה היתרון היחיד שאפשר למצוא בדוחק… 🙂
שיר מרשים, מטפוריקה מקורית מאוד, נורית.
המון תודה, תלמה, על דברייך מחממי הלב…