בננות - בלוגים / / נְטוּלָה
מילים מבקשות להיכתב
  • נורית פרי

    נולדתי בתל אביב ואני מתגוררת בה גם כיום. מוסמכת לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. ספר שיריי הראשון "צלו של חלום" יצא בהוצאת עיתון 77. ספר שיריי השני "כמעט שקוף" יצא בהוצאת "עמדה". שיריי פורסמו גם ב"עיתון 77", "פסיפס", "זוטא " ו"כתובת". אני אחת מעורכי כתב העת האינטרנטי לשירה "פועם"

נְטוּלָה

 

 

 הִיא רוֹחֶצֶת אֶת גּוּפָהּ
בְּסַבּוֹן לְלֹא סַבּוֹן
מְיַיבֶּשֶׁת בְּמַגֶּבֶת מְלַטֶּפֶת
שׁוֹתָה כּוֹס קָפֶה
נְטוּל קָפֵאִין
בְּכֵלִים לְלֹא חוֹמָרִים מְסַרְטְנִים,
לוֹעֶסֶת לְאַט
עוּגִיָיה לְלֹא שׁוּמָנִים רְווּיִים.
אַחַר כָּךְ קָמָה
רְפוּיָּה
מַחֲמִיקָה מַבָּט
וּמְחַבֶּקֶת אֶת הָאַהֲבָה 
לְלֹא אַהֲבָה

 

 

10 תגובות

  1. יופי נורית
    יפה ששמת את השיר שקראת לנו בסדנא
    שיר יפה ומגיע שעוד אנשים יהנו

  2. היי נורית ,כל מילה בשיר נגעה ברבדים עמוקים בי.תודה על השיר
    עפרה

  3. גדול! אישה מודרנית..

  4. היי נורית, לקחת צירוף לשון באנלי והפחת בו רוח חיים אכן "נטול" אך מלא ארומה שירך
    שבת שלום

  5. יפה! עצוב עליה, באמת. אמנם אני מאלה (נטולת כל מיני בגלל אלרגיות לחיים, מה לעשות) שותה קפה נטול עם חלב סויה… אבל אהבה – בלדי.

    • תודה לוסי, לפעמים, כשמרוקנים את הכל מהתמצית, מהטעם העיקרי, נשארים מרוקנים מהכל…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל