מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
הַקַּיִץ נוֹבֵר בְּתוֹכִי
בְּשִׁנַּיִים דְּקִיקוֹת
נוֹגֵס
וְקוֹרֵעַ
פּוֹעֵר לְעָמְקִי מְעָרוֹת חֲלוּלוֹת.
בַּחוֹרֶף הַבָּא מְחַפְּשֵׂי אוֹצָרוֹת
יְחַשְּׁבוּ קַוֵוי אוֹרֶך וָרוֹחַב
אַרְכִיאוֹלוֹגִים יַחְפְּרוּ לְאַתֵּר אוֹתוֹת
שֶׁל חַיִּים
וְרַק הַקַּיִץ
בְּמֵעַיִים מְּכֻוָּצִים
יְנַקֶּה אֶת שִׁנָּיו
וִיְגַהֵק
מקסימה הארכיאולוגיה או שמא הגיאולוגיה הזאת של הנפש שתארת בשירך
אהבתי מאוד ,נורית, שיר נפלא עם עולם דימויים מקורי ודינמי
תודה חנה יקרה, לפעמים החמסין עושה רק טוב… 🙂
שלום לך נורית
מזה זמן רב לא ביקרת כמו שנת החורף
השיר יפה ומאתגר
ואני שחושב שהשיר כבר שלי אדמיין בו כרצוני
הקיץ הוא ההווה גם מבחינת העובדה עכשיו למרות שאיני יודע מתי כתבת וגם מבחינת מצבו של הכותב היום
הַקַּיִץ נוֹבֵר בְּתוֹכִי
בְּשִׁנַּיִים דְּקִיקוֹת
נוֹגֵס
וְקוֹרֵעַ
פּוֹעֵר לְעָמְקִי מְעָרוֹת חֲלוּלוֹת.
וכשיגיע היום בעתיד שאותו מסמל החורף
יהיה אותו הווה כסוג של זיכרון שיודע הכותב שנגס בו
עד גיהוק
תודה
מאחל לך טוב
שלום דוד, תודה על התגובה. אני שמחה שאתה מרגיש בשיר כבשלך… 🙂