מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
השיר הארס פואטי של רות, הזכיר לי שיר שכתבתי ופורסם בזמנו ב"זוטא". אני מעלה אותו כאן שוב.
הַצַּיֶּידֶת
בַּלַּיְלָה רָדַפְתִּי אַחֲרֵי שׁוּרוֹת נִמְלָטוֹת.
בְּעֵינֵי אַיָלָה הִבִּיטוּ אָחוֹר
מְדַלְגּוֹת בֵּין עִשְׂבֵּי הַבּוּר
לִמְקוֹם מַחֲבוֹא.
הַבּוּמֶרַנְג שֶׁהִשְׁלַכְתִּי
חָזַר אֵלַי שׁוֹרֵק וְחַד
מְאַיֵּים לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי,
כִּידוֹנִים שֶׁהִטַּלְתִּי
פִּלְּחוּ אֶת הַמַּיִם,
שָׁקְעוּ בָּאַפְלוּלִית.
רְעֵבָה וְנִכְלֶמֶת שַׁבְתִּי
אֶל רֵיקוּת מְעָרַתִּי
אֶל כְּתַב הַצִּיּוּרִים
עַל הַכְּתָלִים
נורית,
שירך אכן יפה ומלא תנועה.
רות
תודה, רות, על המילים החמות…
נורית הי,
יפה הרדיפה אחר המזון הנפשי (שיפתח לנו צוהר חדש להוויה), המלווה במפח נפש המצוי בחזרה אל מה שמכבר הוא ברשותנו.
נהניתי.
תודה — צדוק
היי צדוק, תודה על מילותיך. אתה צודק, שרק לא נפסיק לרדוף ולחפש, למרות מפחי הנפש…
נורית
לילה טוב נורית
כתיבתך יפה כתמיד
האם את מוצאת היום את השורות?
רְעֵבָה וְנִכְלֶמֶת שַׁבְתִּי
אֶל רֵיקוּת מְעָרַתִּי
אֶל כְּתַב הַצִּיּוּרִים
עַל הַכְּתָלִים
תודה, דוד. השאלה שלך פגעה בול, משום שהתקופה הזאת היא לא מהמשובחות שלי במציאת השורות…
נורית
בלשון ציורית יפה תארת את המצוד הזה אחרי מילים שלעיתים הוא אף אכזרי
ומחזיר אותנו בידיים ריקות אל שתיקת המערות
אהבתי
תודה חנה. אכן, לא תמיד הציד מצליח. המערות נראות אז ריקות להחריד…
נורית
אבל כמו שהן מתרוקנות ,נורית, כך הן מתמלאות ממעינות ההשראה ואלה עשויים לנבוע באחת ,אפילו ממראות רחוב באנליים חוויתי את זה בכל ספרי
ואז נדלקים כל הפלורסנטים של הנשמה
ממש חגיגה
את צודקת, חנה. משוררים צריכים, כנראה, תשע נשמות, או לפחות – הרבה אורך רוח…
נורית